ביצה

ערך זה עוסק במבנה המכיל את הזיגוטה ומיועד להכיל עובר, להגן עליו ולכלכל אותו עד דרגת בגרות מינימלית השונה מבעל חיים אחד למשנהו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ביצה (פירושונים).

ביצה היא מבנה אשר בתחילת התפתחותו של העובר מכיל את הזיגוטה, ובנוי להכיל את העובר בשלבים מאוחרים יותר. דהיינו, הביצה בנויה מההתחלה להכיל עובר מפותח. הביצה מתפקדת בדומה לרחם ומאפשרת לעובר להתפתח מחוץ לגוף אמו. כל החומרים הנחוצים לעובר נמצאים בתוך הביצה.

• להגן על העובר מפני סכנות (למשל, מאכל על ידי בעל חיים גדול ממנו)
• לכלכל אותו עד דרגת בגרות מינימלית - השונה מבעל חיים אחד למשנהו.

סוגים רבים של דגים, זוחלים, דו-חיים, חרקים ועכבישאים, וכל סוגי העופות מטילים ביצים בתהליך הרבייה. נוספים להם יונקי הביב, היחידים במחלקת היונקים המטילים ביצים. דוגמה מוכרת היא הברווזן (פלטיפוס).

ביצת הציפור הגדולה ביותר היא ביצת היען, שמשקלה כ־1.5 ק"ג, ואילו הקטנה ביותר שייכת לקוליברי הדרום אמריקאי - משקלה נע בין חצי גרם ל-2 גרם. ביציהם של דגים וחרקים קטנות בדרך כלל בהרבה.

אחרי ההפריה, מטילה הציפור את הביצה ודוגרת עליה זמן מה, עד אשר בוקע הצאצא. במרבית המינים הנקבה היא זו שדוגרת על הביצה, אך ישנם גם יוצאי דופן: זכר הקזואר הוא זה שדוגר על הביצים, ועופות אוסטרליים מסוימים אינם דוגרים כלל אלא קוברים את הביצים בחול.

ביצי העופות מצויות בשלל גוונים וצורות חיצוניים, אך המבנה הפנימי שלהן זהה בדרך כלל ומכיל חלמון צהוב, המשמש מקור מזון לעובר, וסביבו שכבה של חלבון. החלמון מוחזק בקצותיו באמצעות קורים חלבוניים המאפשרים לו לנוע על צירו, כך שהעובר נותר תמיד כשראשו כלפי מעלה. את החלבון עוטה הקליפה, העשויה בעיקר סידן פחמתי ומכילה נקבוביות אוויר רבות - בזו של תרנגולת, לדוגמה, יש למעלה מ־7,000. שני הקרומים המרפדים את הקליפה מופרדים זה מזה בחלקה הרחב של הביצה, ויוצרים שק אוויר, המאפשר לגוזל לנשום את נשימתו הראשונה, עם בקיעת הביצה. שק האוויר גם מאפשר את שינוי נפח תוכן הביצה ללא פגיעה בקליפה הקשיחה. בתעשיית המזון, גודלו של שק האוויר משמש מדד לטריות הביצה.

• 
  קן ביצי שחרור
• 
  קן ביצי שחפית
• 
  ביצי קיכלי רונן
• 
  ביצי עיט
• 
  קן ביצי ירגזי מצוי
• 
  קן ביצי קנית

לרוב ביצי הזוחלים קליפה חזקה דמוית קלף, אך לחלקן קליפות קשיחות או רכות במיוחד. ביצי הלטאות, לדוגמה, הן בעלות קליפה רכה. רוב הזוחלים אינם דוגרים על הביצים, אלא מטילים אותן במקומות חמים כגון מחילות או בורות בחול. סוגים מסוימים של נחשים נוהגים לחמם את הביצים באמצעות היכרכות סביבן.

• 
  צב בוקע מביצה
• 
  ביצי נחש פיתון

שתי תכונות עיקריות מאפיינות ביצי דגים וחרקים – גודלן המזערי ומספרן העצום. נקבת דג השיבוטה לדוגמה, מטילה למעלה מ־6 מיליון ביצים בשנה, ונקבת דג הלינג – כ־30 מיליון. רובן המכריע של ביצים אלו אינן מגיעות לשלב הפיכתן לצאצא, עקב אכילתן על ידי חרקים או דגים אחרים.

דו-חיים מטילים ביצים העטופות בקריש חלקלק המגן עליהן ומאפשר להן לצוף על פני המים. זכר האלוטס (מין של צפרדע) נושא את הביצים שהטילה הנקבה על רגליו האחוריות, ובכך מגן עליהן מפני טורפים.

• 
  ביצי פרפר זנב סנונית-נאה על עלי פיגם
• 
  ביצי פרפר דנאית הדורה

אכילת ביצים היא אסטרטגיית תזונה נפוצה למדי בעולם החי, משום שהביצה היא "חבילת מזון" מרוכזת וחסרת הגנה של חלבון, שומן וחומרי הזנה. כמעט כל קבוצה של בעלי חיים שמטילה ביצים חשופה לטורפי ביצים. בין בעלי החיים הניזונים מביצים באופן בולט:

• עופות: עורבים, עורבנים, שחפים, אנפות, חמסנים, נקרים ומינים רבים אחרים אוכלים ביצי עופות. לעיתים הם גם טורפים את הגוזלים.
• יונקים: חולדות, עכברים, שועלים, נמיות, גיריות, חזירים וקופים מסוימים אוכלים ביצים. אצל טורפים ואוכלי־כול, ביצי עופות הן מקור מזון עונתי חשוב.
• זוחלים: נחשים מסוימים מתמחים באכילת ביצים. הדוגמה הקיצונית היא נחש ביצים, עבורו ביצים הן כמעט או לחלוטין המזון היחיד. יש גם לטאות וכוחיים שאוכלים ביצים.
• דו־חיים: ראשנים של מינים מסוימים אוכלים ביצים, כולל ביצים של דו־חיים אחרים ולעיתים גם של בני מינם.
• דגים: אכילת ביצים נפוצה מאוד. דגים רבים אוכלים ביצי דגים, ולעיתים קרובות גם את ביציהם שלהם או ביצי בני מינם.
• חסרי חוליות: חרקים רבים, כגון חיפושיות, פשפשים, זבובים וצרעות, טורפים ביצים של חרקים אחרים. גם עכבישים מסוימים אוכלים ביצים.
• רכיכות וסרטנאים: מינים ימיים שונים אוכלים ביצי דגים וחסרי חוליות.

כאמור לעיל, תופעה של קניבליזם של ביצים קיימת אצל לא מעט בעלי חיים.

ביצים כמאכל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ביצה (מזון)

בני אדם אוכלים ביצי עופות, דגים וזוחלים^[1]. המאכל הנפוץ ביותר הוא ביצי תרנגולות. ביצים נאכלות כשלעצמן או כמרכיב במאכלים אחרים.

חלבון הביצה נחשב לאלרגן נפוץ אצל בני האדם. האלרגיה נפוצה אצל 0.3% פעוטות, 0.2% מאוכלוסיית האנשים הבוגרים אלרגיים לחלבון הביצה, המתבטאת לרוב בגירוד עורי.^[2]

• ביצת קולומבוס הוא כינוי לדבר מה אשר כל אחד היה יכול לעשותו מבחינה פיזית, אבל רק על דעתו של אדם מבריק עלה הרעיון לעשות אותו.
• בתרבות הנוצרית, נהוג בחג הפסחא לצבוע ביצים בצבעים עליזים ולהסתירן. המונח "ביצת פסחא" משמש בתוכנות מחשב ככינוי לתכונה נסתרת (או חלון מיוחד) שניתן לחושפם רק באמצעות לחיצה על שילוב מקשים מיוחד.
• במסעות גוליבר הסיבה למלחמה בין ממלכת ליליפוט לבין ממלכת בלפוסקו, היא האם יש לשבור את הביצה מהצד הרחב או מהצד הצר.
• "הביצה שהתחפשה" הוא סיפור ילדים מאת דן פגיס בהוצאת עם עובד. הסיפור פותח במילים "הָיֹה הָיְתָה בֵּיצָה שֶׁלֹּא רָצְתָה לִהְיוֹת בֵּיצָה..." ומציג את סיפורה של ביצה שאינה מרוצה מעצמה. מוסר ההשכל של הסיפור הוא ביכולת של האדם להאמין בעצמו ולהתפתח מתוך המצב בו הוא נמצא.
• פרדוקס הביצה והתרנגולת הוא פרדוקס נושן בעל משמעות מטאפורית: השאלה העומדת בבסיסו היא "מה הופיע קודם; הביצה או התרנגולת?". לשאלה זו היבטים אבולוציוניים, לוגיים ותאולוגיים כאחד.
• ביצה קוסמית (אנג') או ביצת העולם, היא מוטיב המופיע במיתוסי בריאה של תרבויות רבות. לפי האמונה המצרית העתיקה, אבי האלים, רע, בקע מתוך ביצה וברא את העולם בעזרת ילדיו. גם על-פי המיתוס הכנעני, העולם והאלים כולם בקעו מתוך הביצה הקוסמית.

• דגירה
• קן
• אבקוע
• ביצית
• תטולה
• מסכת ביצה

• רוב דאן, מבקיעים דרך, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 148, ספטמבר 2010

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ביצה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביצה

• קליפות ביצים – מפסולת למשאב – אתר בידיים
• לאה פופר, הביצה – קליפות החיים והמוות, באתר "סנונית" (הקישור אינו פעיל)
• מילון הביצה (אורכב 19.02.2008 בארכיון Wayback Machine), באתר מכללת אורנים
• מביצה לתרנגולת - צילום של השלבים (אורכב 28.08.2008 בארכיון Wayback Machine) (באנגלית)
• ביצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)