BASIC

הפצת BASIC התאפשרה בזכות מוסדות לימוד, מערכות חלוקת זמן ומחשבים קטנים יחסית לתקופתם. ניבים שונים הותאמו למערכות של דיגיטל אקוויפמנט קורפוריישן (DEC), Data General ויצרניות אחרות. סדרת HP 2000 של היולט פקארד הציעה סביבת BASIC מרובת משתמשים. ניבים מוקדמים שימשו גם לכתיבת משחקים ותוכניות חינוכיות; משחקי מחשב שעברו ממערכת למערכת הצריכו לעיתים התאמה להבדלים בתחביר ובפקודות.^[2]

במערכת דארטמות' נעשה שימוש במחשבי General Electric, ובכללם צירוף GE-225 ו־DATANET-30. מערכות אלה אפשרו למספר משתמשים להפעיל תוכניות במקביל, באמצעות חלוקת זמן. דארטמות' הפיצה את השפה ואת הידע עליה למוסדות חינוך אחרים.^[3]

הצלחת BASIC לא הייתה רק תוצאה של תחביר פשוט: מגוון מערכות מיני־מחשבים, ובהן מחשבי PDP-11 ו־Data General Nova, אימצו מפרשים או מהדרים של השפה, והגישה באמצעות מסופים הרחיבה את מעגל המשתמשים. בד בבד התעוררה ביקורת על שימוש מופרז בפקודת GOTO. אדסחר דייקסטרה פרסם בשנת 1968 מאמר נגד שימוש בלתי מרוסן בקפיצות כאלה; הטיעון היה עקרוני לגבי מבנה תוכניות, ולא הוגבל לשפת BASIC.^[4]

עם הופעת Altair 8800 בשנת 1975 פותח עבורו Altair BASIC בידי ביל גייטס, פול אלן ומונטה דוידוף. היה זה המוצר הראשון של החברה שהפכה למיקרוסופט. בתקופה זו הופיעו גם מימושים קטנים כגון Tiny BASIC, שנועדו לפעול במחשבים שזיכרונם היה מוגבל במיוחד. חלק מניבי BASIC הוכנסו לזיכרון ROM של מחשבים ביתיים, כך שהיה אפשר להפעילם מיד עם הדלקת המחשב. פתרון זה התאים למחשבים בעלי זיכרון מצומצם, ללא כונן דיסקים, שבהם תוכניות נשמרו לעיתים על סרטי נייר או על קלטות שמע.

Tiny BASIC הופיעה במהלך שנות ה־1970 כתגובה לצורך במפרש קטן המתאים למחשבי 8 סיביות דלי זיכרון. בין השמות הקשורים להתפתחותה נמצאים דניס אליסון ולי־צ'ן ואנג, ופרסומים של המיזם הופיעו בכתב העת Dr. Dobb’s Journal בשנת 1976. להיסטוריה של Tiny BASIC יש להבחין בין תכנון המפרש, גרסאותיו השונות והסבות למחשבים מסוימים.^[5]

בין המחשבים שנמכרו עם ניבי BASIC נמנו מחשבים של קומודור 64, אטארי, סינקלייר ו־Acorn Computers. ב־BBC Micro פעל BBC BASIC, שפותח בידי Acorn לפרויקט המחשוב של BBC, וכלל יכולות תכנות מובנה מתקדמות יחסית לחלק מניבי המחשבים הביתיים, וכן אפשרות לשלב פקודות אסמבלר במתכונת התואמת למערכת. בהמשך נוצרו הסבות שלו לפלטפורמות אחרות.^[6] מגזיני מחשבים, ובהם Creative Computing, פרסמו תוכניות שלמות להקלדה, וכך התנסו משתמשים רבים בתכנות משחקים, גרפיקה ויישומים פשוטים. ספרים ומגזינים הציעו גם תרגילי "נסה זאת ב־BASIC", שסייעו להנגשת תכנות בבתי ספר ובבתים. הסופר דייוויד ברין התייחס בדיעבד לאובדן סביבת תכנות זמינה כברירת מחדל במחשבים חדשים, במאמרו "Why Johnny Can't Code" משנת 2006.^[7] עם זאת, תוכניות שנכתבו עבור מחשב מסוים לא פעלו בהכרח ללא שינוי בניב BASIC של מחשב אחר.^[2]

בשנות ה־1980 הופיעו למחשבי IBM PC ולמערכות DOS מימושים כגון BASICA, GW-BASIC ו־QuickBASIC. גרסאות מתקדמות הוסיפו פרוצדורות, משתנים מקומיים, בקרה מובנית ותמיכה משופרת בקבצים, בגרפיקה ובטיפוסי נתונים. QBasic הופץ עם גרסאות של MS-DOS כסביבת תכנות ולימוד, ואילו QuickBASIC כלל גם אפשרויות הידור. יצרנים אחרים פיתחו ניבים משלהם ובהם Turbo BASIC של בורלנד, שפותח בשנות ה־1980, ובהמשך PowerBASIC. בין מימושי BASIC שהתקיימו במערכות עסקיות היו גם גרסאות מהודרות, כגון CBASIC, ששימשו בתוכנות ייעודיות ובמערכות מסחריות. השימוש בניבים כאלה נבדל מהשימוש החינוכי של מפרשי BASIC במחשבים ביתיים.

באותן שנים פחת הצורך של משתמשים רבים לכתוב בעצמם תוכניות, משום שמחשבים אישיים החלו להגיע עם מגוון יישומים מוכנים. עם זאת, BASIC לא נעלמה: היא נשארה בכלים ללימוד, בתחזוקת תוכנות ותיקות ובסביבות פיתוח חדשות.

בשנת 1991 הציגה מיקרוסופט את Visual Basic, ששילבה תחביר ממשפחת BASIC עם כלי לבניית ממשקי משתמש גרפיים. בהמשך התפתחו Visual Basic .NET ו־Visual Basic for Applications (VBA), המשמשת לאוטומציה של יישומים. שפות אלה שונות בכמה היבטים מהניבים המוקדמים, ואין לזהות אותן עם מפרש BASIC של מחשב ביתי.^[8]

ניבים ומימושים נוספים כוללים את True BASIC, שהמשיכה חלק ממסורת Dartmouth BASIC; Bywater BASIC, מפרש חופשי; FreeBASIC, מהדר בקוד פתוח; BASIC09; ומימושים מצומצמים כגון MiniBasic, שנכתב בשפת C. כל אחד מאלה מייצג החלטות תכנון שונות ואינו מימוש שקול של תקן אוניברסלי אחד. המעבר בין ניבים דורש לעיתים התאמות, בעיקר במבני בקרה, בטיפוסי נתונים ובקלט־פלט.

בשנת 2008 הציגה מיקרוסופט את Microsoft Small Basic, סביבת לימוד שמטרתה להקל על צעדים ראשונים בתכנות. לצד מימושים חדשים נשמר עניין בניבים ותיקים, הן לצורכי חינוך והן כחלק משימור ההיסטוריה של המחשוב. בשנת 2025 פרסמה מיקרוסופט ברישיון קוד פתוח גרסה היסטורית של BASIC למעבדי 6502.^[5]

בגרסאות BASIC קלאסיות כללה כל הוראה מספר שורה. המספר שימש לזיהוי השורה ולמעבר אליה באמצעות פקודות כגון GOTO או GOSUB. דוגמה בסיסית למימוש התומך במספור שורות:

10 INPUT "What is your name"; N$
20 PRINT "Hello "; N$
30 END

בגרסאות מאוחרות יותר אפשר לכתוב תוכניות ללא מספור שורות ולהשתמש בבלוקים מובנים. לא כל פקודה הנתמכת בניב אחד קיימת בניבים אחרים; גם השימוש בסימן הדולר בסוף שם משתנה מחרוזת אופייני לניבים מסוימים ואינו כלל של כל משפחת BASIC.

פקודות כגון IF ... THEN, FOR ... NEXT ו־GOTO שימשו לשליטה בזרימת התוכנית. הרחבות מאוחרות הוסיפו מבנים כגון DO ... LOOP, SELECT CASE ופרוצדורות בעלות שמות. השימוש הרב בקפיצות לא מותנות בניבים מוקדמים עורר ביקורת במסגרת התפתחות התכנות המובנה. עם זאת, אין להסיק שכל תוכנית BASIC, או כל ניב מאוחר, מחייבים כתיבה בלתי מובנית.

בניבי BASIC מוקדמים סיפק המפרש עצמו פקודות ופונקציות שימושיות רבות: חישובים מתמטיים, קריאת נתונים, כתיבה למסוף ולעיתים גרפיקה וטיפול בקבצים. בחלק מהמימושים ניתן היה להגדיר פונקציות קצרות באמצעות DEF FN; פקודת GOSUB אפשרה להעביר שליטה לקטע קוד ולהחזיר אותה באמצעות RETURN, אף שבמימושים בסיסיים לא הייתה בכך שקילות מלאה לפרוצדורה עם פרמטרים ומשתנים מקומיים. בגרסאות מתקדמות יותר, כגון QuickBASIC, נוספו שגרות ופונקציות בעלות שמות, העברת ארגומנטים ותמיכה במשתנים מקומיים. ההבחנה בין פונקציה המחזירה ערך לבין שגרה שאינה מחזירה ערך מקובלת בחלק מן הניבים; היא אינה זהה בכל גרסאות המשפחה.

בגרסאות שונות של BASIC תמכו במשתנים מספריים, במחרוזות ובמערכים. בחלק מן הניבים שם משתנה המסתיים בסימן $ מציין מחרוזת, ובניבים אחרים קיימות הצהרות טיפוסים מפורשות. פקודות ופונקציות נפוצות כוללות DIM להגדרת מערך ו־LEFT$, MID$ ו־RIGHT$ לטיפול במחרוזות. טווחי האינדקסים, ברירות המחדל וסוגי הנתונים תלויים בניב; למשל, ההוראה OPTION BASE מופיעה בחלק מהניבים לקביעת בסיס האינדקסים.

ניבים מסוימים מסמנים משתני מספר שלם בסיומת %, בעוד שניבים אחרים מאפשרים הצהרות מפורשות באמצעות AS INTEGER, AS STRING וסוגים נוספים. ב־Visual Basic ניתן להשתמש ב־Option Explicit כדי לדרוש הצהרה מראש על שמות משתנים, ולצמצם טעויות הקלדה בשמותיהם. בשפות BASIC מתקדמות קיימים גם טיפוסים מורכבים יותר, טיפוסים שהגדיר המשתמש, מערכים מרובי ממדים ולעיתים מנגנוני ניהול זיכרון אוטומטיים.

DIM myIntArray(100) AS INTEGER
DIM myStringArray(50) AS STRING

DIM myIntArray%(100)
DIM myStringArray$(50)

המשמעות המדויקת של פעולות על ערכים בוליאניים, אופן חישוב ביטויים וקדימות אופרטורים עשויים להשתנות בין מימושי BASIC. לפיכך יש להסתמך על התיעוד של הניב שבו נכתבת התוכנית.

התוכנית הבאה, בסגנון BASIC קלאסית, מקבלת שם ומדפיסה ברכה מספר פעמים:

10 INPUT "Name"; N$
20 FOR I = 1 TO 3
30 PRINT "Hello, "; N$
40 NEXT I
50 END

דוגמה לניב מתקדם התומך בפרוצדורות ובבקרה מובנית:

INPUT "Name"; N$
FOR I = 1 TO 3
    PRINT "Hello, "; N$
NEXT I
END

הדוגמאות ממחישות רעיונות מרכזיים, אך אינן מהוות מפרט תקני אחיד של כל ניבי BASIC.