PTH
הורמון פאראתירואידי, או PTH. הוא מיוצר בעיקר על ידי התאים העיקריים של בלוטת יותרת התריס, הוא פרוהורמון, פוליפפטיד (קודמן להורמון) המורכב מ-84 חומצות אמינו ובעל מסה מולקולרית של כ-9500 דא"ל. הגן שלו ממוקם על כרומוזום 11 בבני אדם.[5] ל-PTH תפקיד חשוב בפיקוח על משק הסידן וכן וויסות רמת הסידן בדם.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הורמון פאראתירואיד מווסת את רמות הסידן בסרום באמצעות השפעותיו על העצם, הכליות והמעי:[6]
עצמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קליטתו בעצמות גורמת לשחרור הסידן הכלוא בהן לזרם הדם. PTH מגרה בעקיפין את פעילות האוסטאוקלסטים, ומקדם את שחרור הסידן ממטריצת העצם כדי לשקם את רמות הסידן בסרום. העצמות משמשות למעשה כמאגר של סידן, ומשחררות אותו לפי הצורך לשמירה על הומאוסטזיס, לנוכח תנודות בחילוף החומרים, לחץ ומצב תזונתי.
כליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]PTH מפחית את הספיגה החוזרת של פוספט מהאבובית הפרוקסימלית של הכליה,[7] כתוצאה מכך יותר פוספט מופרש דרך השתן.
מערכת העיכול
[עריכת קוד מקור | עריכה]קליטתו במעי גורמת להגברת קליטת הסידן על ידי מערכת העיכול.
ל-PTH זמן מחצית חיים קצר במיוחד: כ-4 דקות בלבד. רמה תקינה של PTH בדם היא בטווח של 10–60 פיקוגרם/מל. מסתו המולקולרית של ה-PTH היא 9.4 kDa.

PTH מפעיל את השפעתו הביולוגית באמצעות שני קולטנים עיקריים: קולטן הורמון פראתירואיד 1 המופעל על ידי 34 חומצות האמינו N-סופיות של PTH, מתבטא מאוד בתאי עצם וכליות. קולטן הורמון פאראתירואיד 2 נמצא בעיקר במערכת העצבים המרכזית, בלבלב, באשכים ובשלייה.[8] להורמון זמן מחצית חיים קצר של כ-4 דקות.[9] דיסרגולציה של הפרשת PTH, כפי שנראה במצבים כמו היפופאראתירואידיזם, היפרפאראתירואידיזם ותסמונות פארא-נאופלסטיות, עלולה לגרום למחלת עצמות, המתבטאת בהיפוקלצמיה או בהיפרקלצמיה.
סינתזה של ויטמין D פעיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]PTH מעלה את פעילותו של אנזים 1-α-הידרוקסילאז, אשר ממיר 25-הידרוקסיכולקלציפרול, הצורה העיקרית של ויטמין D לא פעיל במחזור הדם, ל-1,25-דיהידרוקסיכולקלציפרול, הצורה הפעילה של ויטמין D, המשמש כהורמון שתפקידו להעלות את ריכוז הסידן והזרחן בדם ולשמור על ההומאוסטזיס של מינרלים אלה.
מבנה ותכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]PTH-(1-84) מתגבש כדימר סלילי, ארוך ומעט כפוף. הקונפורמציה הסלילית המורחבת של hPTH-(1-84) היא הקונפורמציה הביו-אקטיבית הסבירה.[11] הפרגמנט N-טרמינלי 1-34 של הורמון פראתירואיד (PTH) התגבש והמבנה שוכלל לרזולוציה של 0.9 Å.
גורמים המזרזים את הפרשת ההורמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורמים המעכבים את הפרשת ההורמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עלייה ברמת [Ca+2] בסרום.
- ירידות חמורות ברמות [Mg+2] בסרום, אשר גורמות לתסמינים של היפופאראתירואידיזם (כגון היפוקלצמיה).[12]
- עלייה בריכוז הפוספט בסרום. גורם גדילה של פיברובלסטים-23 (FGF23) מיוצר באוסטאובלסטים (תאים בונים בעצם) בתגובה לעלייה ברמות פוספט בסרום. הוא נקשר לקולטן גורם הגדילה של פיברובלסטים של בלוטת יותרת התריס ומדכא שחרור PTH. זה אולי נראה סותר, משום ש-PTH למעשה מסייע בפינוי פוספטים מהדם, אך הוא גם גורם לשחרור פוספט לדם כתוצאה מספיגת עצם. FGF23 מעכב PTH ואז תופס את מקומו ומסייע לעכב ספיגה חוזרת של פוספט בכליה ללא אפקט שחרור פוספט על העצמות.[13][14]
מצבים קליניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מצב קליני | PTH שלם | סִידָן |
|---|---|---|
| פאראתירואיד תקין | נורמלי | נורמלי |
| היפופאראתירואידיזם | נמוך או נמוך תקין[15] | נמוך |
| היפרפאראתירואידיזם | ||
| – ראשי | גבוה או רגיל[15] | גבוה |
| – משני | גבוה | רגיל או נמוך |
| – שלישוני[16] | גבוה | גבוה |
| היפרקלצמיה שאינה פרתירואידית | נמוך או נמוך תקין | גבוה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- PTH, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 GRCh38: Ensembl גרסה 89: ENSG00000152266 - Ensembl, מאי 2017
- 1 2 3 GRCm38: Ensembl גרסה 89: ENSMUSG00000059077 - Ensembl, מאי 2017
- ↑ "Human PubMed Reference:".
- ↑ "Mouse PubMed Reference:".
- ↑ Brewer HB, Fairwell T, Ronan R, Sizemore GW, Arnaud CD (1972). "Human parathyroid hormone: amino-acid sequence of the amino-terminal residues 1-34". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 69 (12): 3585–8. Bibcode:1972PNAS...69.3585B. doi:10.1073/pnas.69.12.3585. PMC 389826. PMID 4509319.
- ↑ Coetzee M, Kruger MC (במאי 2004). "Osteoprotegerin-receptor activator of nuclear factor-kappaB ligand ratio: a new approach to osteoporosis treatment?". Southern Medical Journal. 97 (5): 506–11. doi:10.1097/00007611-200405000-00018. PMID 15180028.
- ↑ Gardner D, Dolores S (2011). Greenspan's Basic & Clinical Endocrinology (9th ed.). McGraw Hill. p. 232. ISBN 978-0-07-162243-1.
- ↑ Nosek TM. "Section 5/5ch6/s5ch6_11". Essentials of Human Physiology. אורכב מ-המקור ב-2016-03-24.
- ↑ Bieglmayer C, Prager G, Niederle B (אוק' 2002). "Kinetic analyses of parathyroid hormone clearance as measured by three rapid immunoassays during parathyroidectomy". Clinical Chemistry. 48 (10): 1731–8. doi:10.1093/clinchem/48.10.1731. PMID 12324490. אורכב מ-המקור ב-2011-06-07.
- ↑ PDB 1ETE; Savvides SN, Boone T, Andrew Karplus P (יוני 2000). "Flt3 ligand structure and unexpected commonalities of helical bundles and cystine knots". Nature Structural Biology. 7 (6): 486–91. doi:10.1038/75896. PMID 10881197.
- ↑ Jin L, Briggs SL, Chandrasekhar S, Chirgadze NY, Clawson DK, Schevitz RW, Smiley DL, Tashjian AH, Zhang F (ספט' 2000). "Crystal structure of human parathyroid hormone 1-34 at 0.9-A resolution". The Journal of Biological Chemistry. 275 (35): 27238–44. doi:10.1074/jbc.M001134200 (לא פעיל 8 באוגוסט 2025). PMID 10837469.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: DOI inactive as of 2025 (link) - ↑ Costanzo LS (2007). BRS Physiology. Lippincott, Williams, & Wilkins. pp. 260. ISBN 978-0-7817-7311-9.
- ↑ Blaine J, Chonchol M, Levi M (ביולי 2015). "Renal control of calcium, phosphate, and magnesium homeostasis". Clinical Journal of the American Society of Nephrology. 10 (7): 1257–72. doi:10.2215/CJN.09750913. PMC 4491294. PMID 25287933.
- ↑ Carrillo-López N, Fernández-Martín JL, Cannata-Andía JB (2009-04-01). "[The role of calcium, calcitriol and their receptors in parathyroid regulation]". Nefrologia. 29 (2): 103–8. doi:10.3265/Nefrologia.2009.29.2.5154.en.full. PMID 19396314.
- 1 2 Low Normal or Normal only for Quest Lab, not LabCorp which is only Low or High
- ↑ Both primary and tertiary hyperparathyroidism may have high PTH and high calcium. Tertiary is differentiated from primary hyperparathyroidism by a history of chronic kidney failure and secondary hyperparathyroidism.
| הורמונים | ||
|---|---|---|
| היפותלמוס ובלוטת יותרת המוח | הורמון משחרר תירוטרופין (TRH) • CRH • GnRH • הורמון משחרר הורמון גדילה (GHRH) • סומטוסטטין (SST) • דופמין • וזופרסין (ADH) • אוקסיטוצין • תירוטרופין (TSH) • הורמון מחלמן (LH) • הורמון מגרה זקיק (FSH) • הורמון הגדילה (GH) • פרולקטין (PRL) • הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) | |
| ציר בלוטת יותרת הכליה | אדרנלין (אפינפרין) • נוראדרנלין (נוראפינפרין) • אלדוסטרון • קורטיזול • דהידרו-אפיאנדרוסטרון (DHEA) | |
| ציר בלוטת התריס | בלוטת התריס: תירוקסין • תריודוטירונין • קלציטונין • בלוטת יותרת התריס: PTH | |
| ציר בלוטות המין | אשכים: טסטוסטרון • AMH • אינהיבין. שחלות: אסטרדיול • פרוגסטרון • אינהיבין/אקטיבין • רלקסין | |
| בלוטות אנדוקריניות אחרות | לבלב: גלוקגון • אינסולין • סומטוסטטין. בלוטת האצטרובל: מלטונין | |
| בלוטות לא אנדוקריניות | שליה: גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG) • HPL • אסטרוגן (אסטריול, אסטרדיול, אסטרון) • פרוגסטרון. כליה: רנין • אריתרופויאטין (EPO) • קלציטריול • פרוסטגלנדין. חדרי הלב: ANP. קיבה: גסטרין • גרלין. תריסריון: כולציסטוקינין (CCK) • GIP • סקרטין • מוטילין • VIP. המעי העקום: אנטרוגלוקגון. רקמות שומן: לפטין • אדיפונקטין • רסיסטין. התימוס: תימוסין • תימופואיטין • תימולין. שלד: אוסטאוקלצין. כבד: IGF-1 • IGF-2 | |
| נוצרים באתר המטרה | NGF • BDNF • NT-3 | |
