Trio II
| אלבום אולפן מאת דולי פרטון, אמילו האריס ולינדה רונסטאדט | |||||||||||||
| יצא לאור | 9 בפברואר 1999 | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 1994 | ||||||||||||
| סוגה | קאנטרי | ||||||||||||
| שפה | אנגלית | ||||||||||||
| אורך | 41:13 | ||||||||||||
| חברת תקליטים | אסיילום | ||||||||||||
| הפקה | ג'ורג' מסנבורג | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
Trio II (בעברית: "שלישייה 2") הוא אלבום אולפן משותף של הזמרות האמריקאיות דולי פרטון, אמילו האריס ולינדה רונסטאדט. האלבום יצא לאור ב-9 בפברואר 1999, בהוצאת חברת התקליטים אסיילום רקורדס, והופק על ידי ג'ורג' מסנבורג.[1] זהו אלבומן המשותף השני של השלוש, לאחר Trio משנת 1987. אף על פי שיצא בשנת 1999, האלבום הוקלט כבר ב-1994 ונגנז במשך מספר שנים בשל מחלוקות בין חברות התקליטים ובעיות בתיאום לוחות הזמנים של שלוש הזמרות.[1]
האלבום הגיע למקום הרביעי במצעד אלבומי הקאנטרי ולמקום ה-62 בבילבורד 200. הוא הוסמך לזהב בארצות הברית. גרסת השלישייה ל-"After the Gold Rush" זכתה בפרס גראמי לביצוע הקאנטרי הטוב ביותר בשיתוף פעולה ווקאלי, והאלבום עצמו היה מועמד לפרס גראמי לאלבום הקאנטרי הטוב ביותר.[2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של הפרויקט בשנת 1993, כאשר האריס ורונסטאדט תכננו להקליט יחד אלבום שבו ישתתפו יוצרים וזמרים שאהבו. פרטון הוזמנה להשתתף במספר רצועות, אך בתחילה הייתה עסוקה בפרויקטים אחרים. כחצי שנה לאחר מכן יצרה קשר עם השתיים והביעה רצון להצטרף. רונסטאדט הציעה להפוך את הפרויקט לאלבום המשך ל-Trio.[1]
האריס הסתייגה בתחילה מהרעיון, בין היתר בשל הקושי שהיה לתאם בין שלוש הזמרות במהלך העבודה על האלבום הראשון ומסע הקידום שלו. עם זאת, פרטון הבהירה שהיא מעוניינת להשתתף רק אם הפרויקט יהיה אלבום מלא של השלישייה, ורונסטאדט הסכימה.[1]
במהלך העבודה התעכבו הקלטות השירה של פרטון בשל התחייבויות אחרות. כשהאלבום היה קרוב להשלמה לקראת יציאה מתוכננת ב-1994, יצא אלבום ההופעה של פרטון Heartsongs: Live from Home, והיא התכוננה גם לפרסום האוטוביוגרפיה שלה. חוסר היכולת של השלוש להתחייב למסע קידום משותף תרם להחלטה לגנוז את הפרויקט.[1]
חמש מהרצועות שהוקלטו עבור Trio II, "Lover's Return", "High Sierra", "After the Gold Rush", "The Blue Train" ו-"Feels Like Home", עובדו מחדש ללא קולה של פרטון ונכללו באלבומה של רונסטאדט Feels Like Home משנת 1995.[1] בשנת 1998, לאחר שפרטון והאריס סיימו את פעילותן בחברות התקליטים שלהן, הוחלט להוציא את האלבום בגרסתו המקורית. בשל הקושי לתאם צילום משותף חדש, עטיפת האלבום הורכבה מתצלומי ילדות של שלוש הזמרות.
הקלטה ותוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]Trio II הוקלט בשנת 1994 באולפן The Site בסן רפאל שבמחוז מרין, קליפורניה.[1] כמו באלבום הראשון, שלוש הזמרות חלקו ביניהן את תפקידי השירה המובילה וההרמוניות.
האלבום כולל גרסאות לשירים ממקורות שונים. "Lover's Return" מזוהה עם משפחת קרטר, "After the Gold Rush" נכתב והוקלט במקור על ידי ניל יאנג, "I Feel the Blues Movin' In" נכתב על ידי דל מקרורי, ו-"Feels Like Home" נכתב על ידי רנדי ניומן.
"Do I Ever Cross Your Mind" נכתב על ידי פרטון. היא הקליטה את השיר בעבר עם צ'ט אטקינס בשנת 1976, ולאחר מכן הקליטה גרסת סולו עבור האלבום Heartbreak Express משנת 1982.[1] פרטון הקליטה גם גרסה נפרדת ל-"After the Gold Rush" עבור אלבומה Treasures משנת 1996, עם קולות הרמוניה של אליסון קראוס וסוזן קוקס.[1]
קידום וסינגלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילה לא תוכנן להוציא סינגל מתוך האלבום לתחנות רדיו של קאנטרי. "High Sierra" נשלח בינואר 1999 לתחנות המתמחות במוזיקה עכשווית למבוגרים, אך נשלח בטעות גם לתחנות קאנטרי וזכה להשמעות. הוא הגיע למקום ה-90 במצעד שירי הקאנטרי הקנדי.[1] בעקבות המכירות החזקות של האלבום נשלחו באפריל 1999 שלושה שירים במקביל לתחנות הקאנטרי: "After the Gold Rush", "Feels Like Home" ו-"Do I Ever Cross Your Mind". אף אחד מהם לא זכה לכמות השמעות מספקת כדי להיכנס למצעד.[1]
קליפ ל-"After the Gold Rush" צולם ב-25 במרץ בבית כנסת בניו יורק והוקרן לראשונה ב-13 באפריל ב-Great American Country. בנובמבר יצא "Feels Like Home" פעם נוספת כתקליטור קידום בעל רצועה אחת בשם The Trio for the Holidays.[1] שלוש הזמרות לא יצאו לסיבוב הופעות מלא בשל לוחות הזמנים שלהן, אך ערכו מסע קידום קצר והופיעו יחד בין היתר ב-The Tonight Show with Jay Leno, Today, The Rosie O'Donnell Show, CBS This Morning וב-Late Show with David Letterman.[1]
קבלה ביקורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלבום זכה לביקורות חיוביות. בבילבורד שיבחו את ההפקה של מסנבורג ואת ההרמוניות בין שלוש הזמרות, וציינו לטובה בין היתר את "Lover's Return", "Do I Ever Cross Your Mind", "After the Gold Rush", "You'll Never Be the Sun" ו-"Feels Like Home".[1] טוני שרמן מ"אנטרטיינמנט ויקלי" העניק לאלבום את הציון B+. הוא סבר שהאלבום אינו מגיע לכל איכויותיו של Trio, אך תיאר אותו בכל זאת כאלבום מוצלח מאוד.[1]
ב"לוס אנג'לס טיימס" העניקו לאלבום שלושה וחצי כוכבים מתוך ארבעה ושיבחו במיוחד את העיבוד ל-"After the Gold Rush" ואת הביצועים של האריס ורונסטאדט ב-"You'll Never Be the Sun", "The Blue Train" ו-"Feels Like Home". ב"רולינג סטון" העניקו לאלבום שלושה כוכבים מתוך חמישה.[1]
בקי בירקיט מ-AllMusic העניקה לאלבום שלושה כוכבים מתוך חמישה. היא שיבחה את הדיוק הקולי וההרמוניות בין שלוש הזמרות, אף שסברה שהאלבום אינו אחיד באיכותו לכל אורכו.[3]
הצלחה מסחרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]Trio II נכנס למצעד אלבומי הקאנטרי במקום החמישי בשבוע של 27 בפברואר 1999. בשבוע שלאחר מכן הגיע למיקום השיא שלו במקום הרביעי, שבו נשאר גם בשבוע הבא. בסך הכול שהה האלבום במצעד במשך 37 שבועות.[1]
האלבום הגיע גם למקום ה-62 בבילבורד 200. בקנדה הגיע למקום הרביעי במצעד אלבומי הקאנטרי של RPM, ובאוסטרליה הגיע למקום ה-66. במצעד אלבומי הקאנטרי השנתי של בילבורד לשנת 1999 דורג במקום ה-29.[1]
ב-15 בנובמבר 2001 הוסמך האלבום לזהב בארצות הברית על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA), בעקבות משלוחים של 500,000 עותקים.[1]
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטקס פרסי גראמי ה-42 בשנת 2000 זכה "After the Gold Rush" בפרס לביצוע הקאנטרי הטוב ביותר בשיתוף פעולה ווקאלי. Trio II היה מועמד באותו טקס לפרס אלבום הקאנטרי הטוב ביותר.[2]
האלבום היה מועמד גם לפרס האירוע הווקאלי של השנה בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי בשנת 1999. "After the Gold Rush" היה מועמד לפרס האירוע הווקאלי של השנה מטעם האקדמיה למוזיקת קאנטרי בשנת 2000, והקליפ שלו היה מועמד לפרס אירוע הווידאו של השנה בטקס CMT Video Awards של 1999.[1]
רשימת רצועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | שם | משך |
|---|---|---|
| 1. | "Lover's Return" | 4:00 |
| 2. | "High Sierra" | 4:21 |
| 3. | "Do I Ever Cross Your Mind" | 3:16 |
| 4. | "After the Gold Rush" | 3:31 |
| 5. | "The Blue Train" | 4:57 |
| 6. | "I Feel the Blues Movin' In" | 4:31 |
| 7. | "You'll Never Be the Sun" | 4:43 |
| 8. | "He Rode All the Way to Texas" | 3:07 |
| 9. | "Feels Like Home" | 4:47 |
| 10. | "When We're Gone, Long Gone" | 4:00 |
| משך כולל: | 41:13 | |
מיקומי שיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
| ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
| מצעד האלבומים האוסטרלי | 66 | |
| מצעד אלבומי הקאנטרי | 4 | |
| בילבורד 200 | 62 | |
| מצעד אלבומי הקאנטרי (RPM) | 4 | |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום Trio II באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Trio II באתר AllMusic
האלבום Trio II באתר Discogs
האלבום Trio II באתר ספוטיפיי
האלבום Trio II באתר אפל מיוזיק
