ישיבת אורות שאול
| סדר בוקר בישיבה באוגוסט 2023 | |
| ישיבת הסדר | |
|---|---|
| מוטו | תורה עמוקה. תורה נוגעת. תורה מחוברת לחיים. |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תקופת הפעילות | אלול ה'תשנ"ח – הווה |
| מייסדים | הרב יובל שרלו, הרב דוד סתיו, הרב שי פירון |
| מגמות | גמרא, הלכה, תנ"ך, חסידות, אגדה הגות ומחשבה |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | הרב יובל שרלו |
| מנהל | אביעד בזק |
| ראש הישיבה | הרב ד"ר תמיר גרנות, הרב ד"ר איתמר אלדר |
| סגל | סגן ראש הישיבה הרב ד"ר משה (מומי) פאלוך, ראש בית המדרש הרב יצחק (איציק) וולטרס |
| תלמידים | |
| כ-250 | |
| שונות | |
| ספרים |
|
| מיקום | |
| מיקום | שכונת שפירא, תל אביב |
| מדינה |
|
| קואורדינטות | 32°03′00″N 34°46′53″E / 32.049867193723°N 34.781482314897°E |
| ypt.co.il | |

ישיבת אורות שאול היא ישיבת הסדר בראשות הרב תמיר גרנות והרב איתמר אלדר. הישיבה שוכנת כיום בשיכון הפועל המזרחי על יד קריית שלום שבתל אביב. בישיבה לומדים כ-250 תלמידים, חלקם בשירות פעיל בצה"ל. בין תוכניות הלימוד: בית מדרש "שערים" לבוגרי צבא ותוכנית "גשרים" ליצירת מובילי רוח והנהגה לבוגרי ישיבות. ישיבת ההסדר מהווה חלק מעמותת רוח הגולן.
תולדות הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישיבה הוקמה באלול ה'תשנ"ח (ספטמבר 1998) על ידי הרבנים יובל שרלו, דוד סתיו ושי פירון. הישיבה הוקמה בפתח תקווה מתוך תפיסה שהתורה צריכה להימצא במרכז החיים ובמרכז הארץ[1][2]. בסמוך לה הוקמה ישיבה תיכונית בראשות הרב שי פירון. בשנת תשס"ט החל הרב אברהם בלידשטיין (כיום רב היישוב תקוע) לכהן כסגן ראש הישיבה. בכסלו תשע"ב, הצטרפה הישיבה לרשת אמי"ת[3]. היא נקראת על שם התורמים שאול ומירה קושיצקי.
לקראת שנת הלימודים ה'תשע"ג עברה הישיבה למתחם כפר בתיה ברעננה ולהנהגתה הצטרפו הרב תמיר גרנות והרב איתמר אלדר. בשנת ה'תש"ף עברה הישיבה לשכונת שפירא בתל אביב.[4] במקביל עזבה את רשת אמי"ת והצטרפה למוסדות עמותת רוח הגולן.[5] הישיבה פועלת בשיתוף עם גרעין דתי מקומי "קהילת שקמים". שיתופי פעולה בולטים כוללים לימוד עם ילדי הקהילה בחברותא שבועית וגם לקראת בר המצווה, אירוח ותפילות משותפות ועזרה במיזמים חברתיים בעיר.
לאחר הצבא בוחרים התלמידים ב"שער" שבו הם רוצים להתמקד: 'שער הגמרא' בהנחיית הרב תמיר גרנות, 'כולל הלכה' בהנחיית הרב יובל וקסלר, 'שער התנ"ך' בהנחיית הרב אלדר ושער אגדה והגות בהנחיית הרב אייל קהלני. ר"מים נוספים הם הרב גיל דביר, הרב מומי פאלוך, הרב איציק וולטרס, הרב הלל נגן, הרב הראל רביב, הרב צחי קליין, הרב יונתן כהן, הרב אחיה סנדובסקי, הרב אלנתן הוכמן והרב עמית שקדי.
בשנת ה'תשפ"ו (2026) הודיע הרב שרלו שיעזוב את ראשות הישיבה בסוף שנת הלימודים על מנת ללמד תורה בפלטפורמה מקוונת מתוך רצון להתמודד עם עידן הבינה המלאכותית. בראשות הישיבה נשארים הרב גרנות והרב אלדר.[6]
דרכה של הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישיבה נחשבת לאחת ממייצגות הקו הפתוח והמתון בקרב ישיבות ההסדר. הלימוד בה כולל עיסוק בתחומי תלמוד, תנ"ך, אגדה, חסידות, מחשבה ומוסר. אופן הלימוד כולל לימוד ישיבתי קלאסי, שילוב כלים ספרותיים ואקדמיים וחיפוש היבטים רוחניים ואישיים בלימוד. מלבד לימוד התלמוד הירושלמי והמדרשים, שנתחדשו בארץ ישראל, הישיבה עוסקת בסוגיות ציבוריות הקשורות בצביונה הדתי של מדינת ישראל ובשאלות ממלכתיות, עיוניות והלכתיות, כחלק מהחיפוש אחר תורת ארץ ישראל ברוח משנתו של הרב קוק. לימוד התנ"ך נעשה מתוך שאיפה לאמץ את דברי הנביאים כהכוונה בעבודת ה' במציאות הישראלית האקטואלית.
הישיבה מעודדת פיתוח יצירה מקורית. היא מוציאה עלון שבועי פנים-ישיבתי בשם "פתחון פה", שבו מאמרים של תלמידי הישיבה; רבעון עיוני בשם "פתיחתא",[7] וקובץ בשם "פיתוחי חותם",[8] שבו מאמרים עיוניים פרי עטם של תלמידי הישיבה בנושאי תנ"ך, תלמוד, אגדה ומחשבת ישראל. בנוסף, הוציאה הישיבה קובץ ספרותי בשם "טפטופים", שבו יצירות שירה ופרוזה פרי עטם של תלמידי הישיבה. בשנת תשס"ד (2004) פרסמה הישיבה ספר בשם "באי היום - תלמידי ישיבה כותבים", ובו שירים וקטעי פרוזה שפורסמו לראשונה ב"טפטופים". בשנים תשע"ה-תשפ"ד יצאו לאור קובצי מאמרים של בית המדרש 'שערים': שנתון "שערים לגמרא" - מאמרים בעיון על המסכת שנלמדה בישיבה (עד תשפ"ד יצאו עשרה כרכים);[9] ו"שער לאגדה" - מאמרים על הבעל שם טוב ותלמידיו, ו"לשונות של תפילה" על התפילה.
מבוגרי הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עקיבא ביגמן - עיתונאי ישראל היום וערוץ 14.
- נטעאל בנדל - עיתונאי ישראל היום.
- אריאל הורוביץ - סופר וחוקר ספרות.
- עמיחי שטיין - עיתונאי כאן חדשות.
- נחום אבניאל - עיתונאי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת אורות שאול
ישיבת אורות שאול, סרטונים בערוץ היוטיוב- מאמרים של ישיבת אורות שאול, באתר ספריית אסיף
ישיבת ההסדר אורות שאול (תל אביב), דף שער בספרייה הלאומית- עינת ברזילי, שירת הבני"ש, באתר nrg, 22 ביוני 2005 - כתבה על קובץ היצירה "באי היום" בהוצאת הישיבה
- מאמרי כתב העת פתוחי חותם, באתר רמבי"ש
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ על הסיבות להקמת הישיבה בפתח תקווה: http://ypt.co.il/about.asp?id=20594 (הקישור אינו פעיל)
- ↑ בהקמת הישיבה היו מחשבות להקימה ביישוב עמונה הסמוך לעפרה.
- ↑ ישיבת ההסדר פתח תקווה מצטרפת לרשת אמי"ת
- ↑ גדי דויטש, "להיות חלק מהסצנה": ישיבת ההסדר שהגיעה דווקא לת"א, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2019
- ↑ אורות שאול, באתר עמותת 'רוח הגולן'
- ↑ ישיבת אורות שאול תל אביב (2026-05-31), סיומה של תקופה: הרב יובל שרלו מדבר על ההחלטה לעזוב את ראשות הישיבה
- ↑ אורות שאול – פתיחתא – ספריית אסיף
- ↑ אורות שאול – פתוחי חותם – ספריית אסיף
- ↑ אורות שאול – שערים – ספריית אסיף


