תרתן

בספר ישעיהו מופיע תרתן כמביס העיר אשדוד בשליחות סרגון מלך אשור^[5]. בהמשך לתיאור זה, נכתב כי באותו זמן מצווה ישעיהו על ידי נבואה כי עליו ללכת ללא נעליים ולבוש שקים, 3 שנים^[6]. משמעות מעשה זה נאמרת לישעיהו בנבואה, שכשם שהוא עצמו הלך יחף ובלוי בגדים, כך יובלו שבויי כוש ומצרים, על ידי סנחריב^[7].

הכתובות ההיסטוריות של סרגון מספרות שמלך אשדוד עַזֻרִ מרד בו בשנת מלכותו ה־11 של סרגון, ולכן הוא החליף אותו באחיו אחי־מיתי, אך תושבי אשדוד מרדו באחי־מיתי ולכן בא סרגון וכבש בעצמו את העיר^[8]. מאחר שכיבוש העיר נעשה בידי סרגון עצמו, נראה שמסע התרתן המתואר אצל ישעיהו הוא הפעולה הצבאית שבה הוחלף המלך עַזֻרִ באחיו^[9].

בזמן מסע סנחריב בלבנט, לאחר שכבש את ערי יהודה כולן חוץ מירושלים, שלח המלך חזקיהו בקשת כניעה לסנחריב ומסכים לקבל כל שיטיל עליו. סנחריב מטיל עליו להעלות מנחה של 300 כיכרות כסף, ו-30 כיכרות זהב^[10]. לאחר שחזקיהו נותן לסנחריב את בקשתו, סנחריב מחליט לכבוש את ירושלים למרות זאת. בשלב זה שולח סנחריב שלושה משריו, כדי לדבר עם יושבי ירושלים ולשכנע אותם להיכנע לסנחריב^[11]. אירוע זה נודע כנאום רבשקה. על פי הכתוב בספר מלכים השרים שנשלחו היו, תרתן, רב-סריס ורבשקה. בספר ישעיהו מופיע הסיפור כמעט כהעתק מושלם של זה שבמלכים אך בו מופיע רק רבשקה כשליחו של סנחריב. בנוסף בספר ישעיהו בהמשך השיח של שליחי סנחריב לאנשי ירושלים, מופיע רק רבשקה ולא תרתן ורב-סריס.

לפי כתובות אשוריות עתיקות, מסע סנחריב התרחש ב־701 לפנה"ס^[4].

לפי הפרשנים המסורתיים, לדעה אחת כיבוש אשדוד המוזכר בספר ישעיהו על ידי תרתן, היה בשנת 14 למלכות חזקיהו^[12], והתרחשות מאורע זה הייתה, כאשר הגיע סנחריב אל לכיש^[13], וניהל משם מלחמה על ממלכת יהודה, והחריב את רוב עריה, ובמקביל שלח את תרתן להילחם באשדוד. לאחר ששלח סנחריב את רבשקה^[14], אל חזקיהו והעם היהודי אשר בירושלים, אשר אמור היה לרפות את ידם ממלחמה בו^[15], שמע סנחריב כי תרהקה מלך כוש בא להילחם בו, ומחליט לשוב על עקבותיו כדי לקדם עת פני תרהקה במלחמה^[16]. בשלב זה מתנבא ישעיהו שכשם שניצח תרתן את אשדוד, כך ינצח סנחריב את ממלכת כוש^[17].

לפי חלק מהפרשנים, תרתן תחת סרגון כבש את אשדוד כ-3 שנים לפני מפלת סנחריב בירושלים^[18].

לדעה אחרת כיבוש אשדוד היה בשנת 11 למלכות חזקיהו^[19], ואז נאמרה נבואת ישעיהו שכשם שילך 3 שנים יחף ובלוי בגדים, כך לאחר 3 שנים ילכו שבויי מצרים וכוש בלויי בגדים ויחפים^[20].

הפרשנים דנים בקשר בין עיתוי הנבואה הנזכר, לבין הנבואה עצמה^[21]. יש הסוברים כי הקשר הוא שאז החל סנחריב במסע כיבושיו, וכיבושי כוש ומצרים היו חלק ממסע זה^[22].

מאחר שבספר ישעיהו, בהעתק של ספר מלכים, מופיע בתחילה רבשקה לבדו ורק לאחר מכן מופיעים גם תרתן ורב-סריס, נטען במדרש^[23] כי בנקודת זמן זו, אכן רק רבשקה נשלח, ותרתן ורב-סריס נשלחו בשנית על ידי סנחריב לאחר זמן, כששמע שתרהקה מלך כוש בא להילחם בו, ויצא לקדם אותו במלחמה, אך רצה שחזקיהו לא יחשוב שברח או נכנע, אלא רק הלך לזמן מוגבל ויחזור להילחם בו^[24].

הפרשנים דנו גם בסיבה שבגינה החליט סנחריב לכבוש את ירושלים למרות שחזיקו מילא את בקשתו. יש פרשנים הטוענים כי חזקיהו מרד בשנית בסנחריב (רד"ק על ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק י"ג) ויש פרשנים הטוענים כי סנחריב לא התכוון מעולם להשלים עם חזקיהו, אלא רק רצה לנצלו בערמה (מצודת דוד).

בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ד, עמוד א', מופיע שלסנחריב היו שמונה שמות, וביניהם מופיע השם סרגון, כך שלדעתם סנחריב הנזכר במלכים הוא סרגון הנזכר בישעיהו.