טייסת 161
| סמל הטייסת | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "הנחש השחור" |
| כינוי עבר |
"טייסת המסק"ר השנייה" "טייסת הקוברות השנייה" "טייסת הקוברות הצפונית" "טייסת המשפחה הלוחמת" |
| מדינה |
|
| שיוך |
|
| סוג | כלי טיס בלתי מאוישים |
| בסיס האם |
|
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1 ביולי 1985 – 2005 2012 – הווה (כ־19 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת לבנון הראשונה |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | תקיפת מטרות, איסוף מודיעין אותות, איסוף מודיעין חזותי וצילום אווירי |
| כלי טיס | כטב"ם הרמס 450 ("זיק") |
| כלי טיס בעבר | AH-1 קוברה ("צפע") |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
|
טייסת 161, שכינויה הנוכחי "הנחש השחור" (כונתה בעבר "טייסת המסק"ר השנייה", "טייסת הקוברות השנייה", "טייסת הקוברות הצפונית" ו־"טייסת המשפחה הלוחמת") היא טייסת כלי טיס בלתי מאוישים בחיל האוויר הישראלי, שהפעילה בעבר מסוקי קרב והוסבה לטייסת כטב"מים שמפעילה כיום את ההרמס 450 ("זיק"). הטייסת פועלת מבסיס פלמחים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת הטייסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטייסת הוקמה ביולי 1985, בבסיס פלמחים, כטייסת הקוברות השנייה בחיל האוויר הישראלי (אחרי טייסת 160),[1] מפקדה הראשון היה אפרים סגולי. היא הפעילה מסוקי קרב מדגם AH-1 קוברה ("צפע"). מאז כונו הטייסות 160 ו-161 "טייסת הקוברות הדרומית" ו"טייסת הקוברות הצפונית" (בהתאמה) בגלל מיקומן היחסי בבסיס פלמחים.
מסוקי הטייסת תקפו את מבנה המשטרה הפלסטינית ברמאללה בתגובה ללינץ' ברמאללה באוקטובר 2000.[1]
סגירת הטייסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005 נסגרה הטייסת כחלק מתר"ש קלע ומסוקיה פוזרו בין טייסת 160, טייסת 115 ובית הספר לטיסה.
פתיחה מחדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2012 נפתחה הטייסת מחדש כטייסת כלי טיס מאוישים מרחוק, והיא מפעילה כעת כטב"מים מסוג הרמס 450 ("זיק"). ביום העצמאות ה-65 למדינת ישראל, הוצג כטב"ם "הרמס 450" בבסיס תל נוף שנפתח לקהל הרחב, שעל גופו סמל הטייסת.
בינואר 2021 הועברו במסגרת שינוי ארגוני ה"זיקים" של טייסת 166 לטייסת 161, והיא הפכה לטייסת יחידה בחיל שמפעילה אותם.[2]
במתקפת הפתע של חמאס, 7 באוקטובר 2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשבת ה-7 באוקטובר 2023 יום מתקפת הפתע של חמאס הייתה הטייסת בכוננות.[3] בשעה 06:30 החלה המתקפה, לפי תחקיר של ידיעות אחרונות, זמן קצר לאחר מכן בשעה 06:37 הזניקה הטייסת שני כטמ"מים חמושים מסוג "זיק", בתגובה לאזעקות "צבע אדום".[3] עקב הפגיעה המסיבית ביכולת מודיעין מטרות, שליטה ובקרה של צה"ל על ידי פגיעה במפקדת האוגדה ומפקדות החטיבות בבסיס רעים, ובסיסים נוספים באזור, כמעט לא היו גורמי הכוונה שיוכלו לכוון את כלי הטיס. בשעות הראשונות של המתקפה נאלצו מפעילי הזיק לאלתר ולפעול עצמאית, להחליט בעצמם על יעדי תקיפה, כמעט ללא פקודות מסודרות, ומבלי שהם או הפיקוד המרכזי בחיל האוויר מבינים את התמונה המלאה. דרג הקצונה בשטח יזם צעדים בעצמו, בטייסת לא חיכו לפקודה מסודרת והורו לעוד שלושה זיקים חמושים להמריא ולהיכנס לקרב.[3]
בשעה 07:14 העבירה מפקדת אוגדת עזה הנצורה בקשה לתקוף את מעבר ארז. מפעילי הכטמ"מ נדהמו לראות כי מחבלים השתלטו על מעבר ארז ועוברים בו באין מפריע. עד סוף היום הראשון ביצעה הטייסת 110 תקיפות של כאלף מטרות, רובן בתוך ישראל.[3]
עקב הבלבול הרב שהיה באותו יום, בחלק מהמקרים היו כמעט אירועי ירי דו-צדדי, לדוגמה בקרב ליד ניר עם זיהה בטעות קצין לוחמי צה"ל כמחבלים ותקיפתם נמנעה ברגע האחרון.[3]
מפקדי הטייסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אפרים סגולי | 1985–1987 | מקים הטייסת |
| הראל חלמיש | 1987–1989 | |
| נחום חופרי | 1989–1991 | |
| אילן הרשקוביץ | 1991–1993 | |
| ארנון רונן | 1993–1995 | |
| עידו און | 1995–1997 | |
| שרון ורדי | 1997–1999 | |
| צביקה טסלר | 1999–2002 | |
| דור גולן | 2002–2005 | מפקדה האחרון כטייסת מסוקי קוברה |
| שאול ירדני | 2012– | מפקדה הראשון כטייסת זיק |
| ר. | מפקד במלחמת "חרבות ברזל" |
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלעד ילון, המחבלים התכוננו לירות שוב על החיילים - וחוסלו | הצצה לפעילות הכטב"מים בלבנון, באתר ynet, 2 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 אמרל ונקרט, קוברה ("צפע"). מסוקי הקוברה פתחו עולם חדש של אפשרויות, באתר חיל האוויר הישראלי, 24 באגוסט 2005
- ↑ איה אינגל, מהיום: כל מטוסי ה"זיק" תחת טייסת 161, באתר חיל האוויר הישראלי, 19 בינואר 2021
- 1 2 3 4 5 רונן ברגמן, יואב זיתון, השעות הראשונות של השבת השחורה, באתר ynet, 12 בינואר 2024
