לדלג לתוכן

EarthBound

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארת'באונד
EarthBound
עטיפת המשחק בגרסה הצפון אמריקאית
כללי
תאריך הוצאה יפן - 27 באוגוסט 1994
צפון אמריקה - 5 ביוני 1995
סוגה משחק תפקידים ממוחשב
מספר שחקנים 1
פיתוח APE
HAL Laboratory
הוצאה לאור נינטנדו
ארץ מקור יפן
הפצה שיגסאטו איטוי
עיצוב אקיהירו מיורה
סדרה Mother
דרישות תוכנה
מצבי משחק משחק וידאו למשתתף יחיד עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמות SNES
המשחק הקודם EarthBound Beginnings
המשחק הבא Mother 3
earthbound.nintendo.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

EarthBound (ביפנית: MOTHER2 ギーグの逆襲, בתעתיק: Mother 2: Gīgu no Gyakushū)[1][2] הוא משחק תפקידים ממוחשב שפותח על ידי APE ו-HAL Laboratory והופץ על ידי נינטנדו עבור קונסולת ה-Super NES. המשחק יצא לראשונה ביפן באוגוסט 1994 ובצפון אמריקה ביוני 1995. העלילה עוקבת אחר נס וחבריו פאולה, ג'ף ופו, היוצאים למסע ברחבי העולם כדי לאסוף מנגינות משמונה מקומות קדושים ולבלום את החייזר גיגאס.

פיתוחו של EarthBound נמשך כחמש שנים והתארך מעבר למתוכנן. שיגסאטו איטוי כתב ועיצב את המשחק, וסאטורו איווטה מילא תפקיד מרכזי בפיתוחו. המשחק מתרחש בעולם מודרני המושפע מאמריקנה ומתרבות המערב, ומשלב מאפיינים של משחקי תפקידים עם הומור סוריאליסטי, פרודיה ודמויות ואויבים יוצאי דופן.[3]

המשחק זכה להצלחה רבה יותר ביפן מאשר בצפון אמריקה, אך בשנים שלאחר יציאתו זכה להערכה מחודשת והתפתחה סביבו קהילת מעריצים מסורה, והוא נחשב כיום למשחק קאלט.[4] נס הופיע בהמשך בסדרת Super Smash Bros., ובשנת 2006 יצא ביפן משחק ההמשך Mother 3. המשחק הופץ מחדש במספר פלטפורמות של נינטנדו, ובהן Wii U, New Nintendo 3DS, Super NES Classic Edition והשירות Nintendo Switch Online.

פו, ג'ף, פאולה ונס (משמאל לימין) צועדים על חוף הים של סאמרס

EarthBound כולל אלמנטים רבים של משחקי תפקידים מסורתיים: השחקן שולט בקבוצה של דמויות שנוסעות בעולם הדו-ממדי של המשחק המורכב מכפרים, ערים, מערות ומבוכים. לאורך הדרך, השחקן נלחם בקרבות נגד אויבים ומקבל נקודות ניסיון עבור ניצחונות.[5] אם מספיק נקודות ניסיון הצטברו, רמת הדמות תעלה. הרמה קובעת את הכוחות של הדמות, כגון התקפה, הגנה ונקודות הפגיעה המקסימליות (HP) ונקודות הנפש (PP) של כל דמות. בניגוד לשאר משחקי התפקידים בתקופה זו (שהשתמשו במפה בשביל, ב־EarthBound העולם הוא חלק לחלוטין, ללא הבחנה בין ערים לעולם החיצון. מרכיב לא מסורתי נוסף הוא הפרספקטיבה המשמשת את העולם. המשחק משתמש בהקרנה אלכסונית, בעוד שרוב משחקי ה-RPG הדו-ממדיים משתמשים בתצוגה "מלמעלה למטה" על רשת או בפרספקטיבה איזומטרית.

כמו קודמו, EarthBound Beginnings, המשחק משתמש במפגשים אקראיים. כאשר מתרחש מגע בין דמות לאחד מהאויבים שנוצרו באקראי, המסך משתנה למצב קרב. בלחימה, ברגע שה-HP של אויב או דמות מגיעה לאפס, אותו אויב או דמות מאבדים הכרה. יש סיכוי שהשחקן יקבל פריט לאחר הקרב. פקודות קרב כוללות תקיפה, ריגול (חושפת חולשת אויב), שיקוף (מחקה אויב) ובריחה מקרב. דמויות יכולות גם להשתמש בפעולות PSI הדורשות PP (נקודות קסם). ברגע שלכל דמות מוקצית פקודה, הדמויות והאויבים מבצעים את פעולותיהם בסדר שנקבע לפי מהירות הדמות ומחולל מספרים אקראיים. בכל פעם שדמות מקבלת נזק, מדד ה-HP "מתגלגל" בהדרגה למטה, בדומה למונה מכני. זה מאפשר לשחקנים הזדמנות לרפא את הדמות או לנצח בקרב לפני שהמונה יגיע לאפס, שלאחר מכן הדמות מאבדת הכרה.[6] מכניקה זו זה אינו חל על אויבים, שעבורם חוסר הכרה הוא מיידי וניתן להפוך אותו רק עם ריפוי PSI. אם כל הדמויות הופכות ללא הכרה, המשחק עובר למסך אחר, ושואל אם השחקן רוצה להמשיך לשחק. תגובה חיובית מחזירה את נס, בהכרה, לנקודת השמירה האחרונה, עם מחצית מהכסף שלו בזמן תבוסתו, ועם חבריו עדיין מחוסרי הכרה. אם הצד יוצר קשר עם אויב מאחור (מסומן על ידי מערבולת ירוקה שקופה שממלאת את המסך), השחקן מכה תמיד את המכה הראשונה כאשר מצב הקרב מתחיל. אם האויב יוצר קשר עם השחקן מאחור, המערבולת אדומה, והאויב מכה את המכה הראשונה. עדיפות נייטרלית מסומנת על ידי מערבולת שחורה. קרבות עם אויבים חלשים יותר מנצחים באופן אוטומטי, מבלי שנכנסים למצב קרב, ומפלצות חלשות יותר יברחו מפני נס וחבריו במקום לרדוף אחריהם.[5]

מערכת הקרב ב-"EarthBound". מד ה-HP יורד בהדרגה לאחר ספיגת נזק, בעוד ברקע מוצגת אנימציה פסיכדלית.

כסף מתקבל בעקיפין מאביו של נס. בכל פעם שהשחקן מנצח בקרב, אביו של נס מפקיד כסף בחשבון שניתן למשוך בכספומטים. בערים, שחקנים יכולים לבקר בחנויות שונות בהן ניתן לקנות כלי נשק, שריון ופריטים. ניתן ללבוש כלי נשק ושריון כדי להגביר את כוח הדמות וההגנה. בנוסף, ניתן להשתמש בפריטים למספר מטרות, כמו ריפוי. עיירות מכילות גם כמה בניינים שימושיים אחרים כמו בתי חולים שבהם ניתן לרפא שחקנים תמורת תשלום.[7]

EarthBound מתרחש בשנות ה-90, מספר שנים לאחר אירועי EarthBound Beginnings, במדינה הבדיונית איגללנד (Eagleland). השחקן מתחיל כילד צעיר בשם נס וחוקר התרסקות מטאוריט[8] סמוך עם שכנו, פוקי[9], כדי למצוא את אחיו של פוקי, פיקי. הם מגלים שכוח זר, גיגאס (Giygas), עטף וכילה את העולם בשנאה וכתוצאה מכך הפך חיות, בני אדם וחפצים ליצורים זדוניים. יצור קטן דמוי דבורה מהעתיד בשם באז-באז (Buzz Buzz) מורה לנס לאסוף מנגינות באבן משמונה מקומות קדושים כדי לעצור את הכוח מראש[10], אך נהרג זמן קצר לאחר מכן כאשר אמם של פוקי ופיקי חושבת שהוא חרק והורגת אותו. נס פוגש את שקרן מגזימן, אשר מראה לו פסל זהוב אשר כרה במכרה מתחת לביתו. במסעו לביקור במקומות הקדושים, נס מבקר בעיר אונט, מלאת חברי כנופיית הכרישים, את טוסון, שם פוגש את ילד התפוח שנותן לו המצאות שעוזרות לו בדרכו, את הכת של כפר "האפי האפי", שם הוא מציל את פאולה ומשחרר את הכת לאחר שהשתגעו בגלל הפסל הזהוב של שקרן מגזימן אשר נקרא מאני מאני. הם מגלים שפוקי היה שותף למזימותיהן של הכת. כאשר הם חוזרים לטוסון, נס מקבל 10,000 דולר על כך שהציל את פאולה, הוא משלם את סכום הכסף כדי לשחרר להקה שנתקעה בחובות, אשר מסכימים להסיעם לעיר הבאה. הם ממשיכים לכפר ת'ריד (Threed) שורץ הזומבים, שם שניהם נופלים למלכודת. לאחר שפאולה מורה בטלפתיה לג'ף מפנימיית ווינטרס (Winters) לחלץ אותם, ג'ף מגיע אליהם במכשיר בשם סקיי ריידר (Sky Rider), אשר מתרסק ונהרס. הם מקבלים מילד התפוח את נייר הזומבים אשר מטרתו ללכוד זומבים ומניחים אותו בקרקס הגדול. הם ממשיכים לעמק שבתאי (Saturn Valley), כפר מלא במין יצורים הנקראים מר שבתאי (Mr. Saturn) המשועבדים למאסטר בלץ', אחד מהמשרתים של גיגאס אשר גם אחראי לזומבים בת'ריד. הם ממשיכים ומגלים שכל הזומבים בת'ריד נתפסו ונוסעים אל העיר הגדולה פורסייד (Fourside), שם פאולה נחטפת והם מגלים שפסל המאני מאני משפיע על ראש העיר וגורם לצרות, מוסתר במחסן של בית הקפה (בר, בגרסה היפנית). כאשר מוצאים את המאני מאני נכנסים לעולם מעוות של העיר פורסייד אשר נקרא מונסייד (Moonside) שבסופו הם משמידים את הפסל. הם חוזרים אל ראש העיר, מצילים את פאולה ומתכוונים לטוס לאתר הנופש סאמרס (Summers) על חוף הים, אך פוקי, אשר עבד עם ראש העיר, חטף את המסוק שהיה אמור לקחת אותם. במקום זאת, הם טסים במכשיר מחודש של הסקיי ריידר, אשר אביו של ג'ף, ד"ר אנדונאטס, הכין. הם מתרסקים על החוף של סאמרס, שם מצטרף אליהם פו מכפר דלאם (Dalaam).

החבורה ממשיכה לנסוע למדבר סקארבה (Scaraba), שם משיגים אוצר מפירמידה, פוגשים את איש המבוכים (Dungeons Man) אשר עוזר להם להגיע לביצת החושך העמוקה (Deep Darkness),שם האוצר שמצאו עוזר להם לראות בחושך המוחלט. הם מגיעים לכפר נוסף של יצורים ביישנים בשם טנדה, עוזרים להם להתגבר על ביישנותם ונופלים לעולם תחתון נשכח שבו חיים דינוזאורים. כאשר האבן מתמלאת בכל 8 המנגינות, נס מבקר את מג'יקנט (Magicant), מיקום סוריאליסטי במוחו שבו הוא נלחם בצד האפל של מוחו.[9] עם החזרה לאיגללנד, נס וחבריו נוסעים אחורה בזמן כדי להילחם בגיגאס, במכונה אשר נוצרה על ידי ד"ר אנדונאטס, ילד התפוח ומר שבתאי, ומעבירים את נשמתם לרובוטים כדי לא להרוס את גופם במסע בזמן. הקבוצה מגלה מכשיר שמכיל את גיגאס, אך הוא נשמר על ידי פוקי, אשר סייע לגיגאס לאורך כל הדרך ומשתמש בטכנולוגיה חייזרית. לאחר שהובס בקרב, פוקי מכבה את המכשיר, משחרר את גיגאס ומאלץ את הקבוצה להילחם בחייזר, שכוחו האינסופי הופך אותו להתגלמות בלתי מובנת של רוע וטירוף. במהלך הקרב, פאולה מושיטה יד לתושבי כדור הארץ, ובסופו של דבר לשחקן מבעד למסך (המשחק מבקש את שמו של השחקן באמצע המשחק), כדי שיתפללו לשלומם של החברים. התפילות מצליחות לנצל את חולשתו הקטלנית של גיגאס - רגשות אנושיים - ולהביס את החייזרים.[9] בסצנה שלאחר כתוביות הסיום, נס, שחייו חזרו לשגרה בעקבות תבוסתו של גיגאס, מקבל פתק מפוקי, שמאתגר את נס לבוא ולמצוא אותו.[10]

שיגסאטו איטוי
סאטורו איווטה

המשחק הראשון בסדרת Mother יצא ל-Famicom ביפן בשנת 1989. פיתוחו של EarthBound נמשך כחמש שנים ונעשה בשיתוף פעולה בין APE ל-HAL Laboratory, בהוצאת נינטנדו. המשחק נכתב ועוצב על ידי שיגסאטו איטוי, וסאטורו איווטה שימש כמפיק וכמתכנת הראשי בצוות HAL. צוות הפיתוח היה שונה ברובו מזה שעבד על המשחק הראשון בסדרה. רוב חברי הצוות היו רווקים והיו מוכנים לעבוד לאורך הלילה על הפרויקט.[3][11]

הפיתוח נמשך זמן רב יותר מהמתוכנן והפרויקט עמד מספר פעמים בפני סכנת ביטול. לדברי איטוי, הקשיים החמורים שאליהם נקלע הפרויקט נפתרו לאחר שאיווטה הצטרף לצוות. צוות HAL, בהנהגת איווטה, עסק בתכנות המשחק, ואילו צוות APE, בהנהגת המתכנת הראשי קוג'י מלטה, עסק בין היתר בנתוני המשחק, בטקסטים ובמפות. שתי הקבוצות נהגו להיפגש אחת לשבועיים במשרדי HAL, שמהם נשקף הר פוג'י.[12]

המשחק תוכנן בתחילה להתאים למחסנית בנפח שמונה מגה-ביט, אך היקפו גדל פעמיים במהלך הפיתוח: תחילה ל-12 מגה-ביט ולבסוף ל-24 מגה-ביט.[3] הוא תוכנן במקור לצאת בינואר 1993 על מחסנית בנפח 12 מגה-ביט,[13] אך הושלם רק בסביבות מאי 1994. בחודשים שנותרו עד צאתו ביפן באוגוסט המשיך הצוות לשחק במשחק ולהוסיף לו פרטים קטנים ואישיים.[12]

הגנה מפני העתקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

EarthBound כולל מספר מנגנונים להגנה מפני העתקה בלתי מורשית. המשחק בודק, בין היתר, את כמות זיכרון ה־SRAM הזמינה במחסנית. אמצעי העתקה מסוימים כללו כמות גדולה מזו שהייתה במחסנית המקורית, ובמקרה כזה המשחק מציג הודעת אזהרה ומונע את המשך המשחק. מנגנונים נוספים בודקים אם קוד ההגנה עצמו שונה או נעקף.

אם חלק מבדיקות ההגנה נעקפות, המשחק מגדיל במידה ניכרת את מספר האויבים המופיעים בעולם המשחק, ובכך מקשה על ההתקדמות. בדיקה נוספת מתבצעת במהלך הקרב הסופי נגד גיגאס, לאחר שפוקי מכבה את Devil's Machine; אם המשחק מזהה שקוד ההגנה שונה, הוא מוחק את כל קובצי השמירה ולאחר מכן קופא או קורס.[14][15]

עיצוב וכתיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב מוקדם של הפיתוח שקל איטוי לבסס את המשחק על מסע בין-כוכבי ובין-פלנטרי במקום להגביל את העלילה לכוכב לכת אחד. לאחר כארבעה חודשים הוא זנח את הרעיון משום שסבר שהפך לקלישאתי.[16] איטוי ביקש ליצור משחק שיוכל לפנות גם לקהלים ששיחקו פחות במשחקי וידאו באותה תקופה, ובהם בנות.[3]

איטוי תיאר את הגישה היצירתית של סדרת Mother כ"פראות פזיזה", שבה הציע רעיונות יוצאי דופן ועודד את אנשי הצוות לפתח דרכים חדשות להצגת סצנות באמצעות מדיום משחקי הווידאו. הוא ראה במשחקי הסדרה בראש ובראשונה משחקים ולא "תסריטים גדולים", ורצה שהשחקן יחווה גם רגשות של מצוקה וחוסר נוחות.[17]

הכתיבה של המשחק הייתה מוזרה והומוריסטית במכוון, והטקסט היפני נכתב במידה רבה בכתב קאנה כדי להעניק לדיאלוגים אופי של שיחה. איטוי בחר בעצמו חלק משמות ברירת המחדל של הדמויות לאחר שלא היה מרוצה מהצעות הצוות. דמויות אחדות במשחק התבססו על אנשים אמיתיים; לדוגמה, כורי המדבר עוצבו בהשראת מנהלים בחברת בנייה יפנית.[3]

הדיאלוג בקרב האחרון נגד גיגאס הושפע מזיכרון ילדות של איטוי מסצנה בסרט היפני השוטר הצבאי והיפהפייה המבותרת, שבה צפה בטעות בילדותו. החוויה נחרתה בזיכרונו והשפיעה שנים לאחר מכן על כתיבת הקרב.[18]

איטוי כינה את אנימציות הרקע הפסיכדליות המופיעות בקרבות "סם וידאו". איש צוות אחד יצר כמעט 200 אנימציות רקע ועבד עליהן במשך כשנתיים.[3]

הרעיון למד ה-HP המתגלגל החל מניסיון להשתמש במנגנון בהשראת כדורי פצ'ינקו, אך השיטה לא התאימה לדמויות בעלות כמות גדולה של נקודות פגיעה. בסביבות 1990 החליט הצוות להשתמש במקום זאת במונה הדומה למד מרחק.[3] גם רכיבת האופניים הייתה מורכבת ליישום; בגרסה מוקדמת השליטה בהם דמתה לשליטה בטנק, לפני שהמערכת שונתה.[12]

המתכנתים התקשו גם ביישום שירות המשלוחים במשחק, משום שעל השליח היה לנווט סביב מכשולים בדרכו אל השחקן. המפות, שכללו רחובות אלכסוניים והוצגו בהקרנה אלכסונית, דרשו אף הן עבודה נוספת מצד האמנים. איטוי בחר במכוון שלא להשתמש במפת עולם נפרדת, משום שלא רצה ליצור הפרדה מלאכותית בין ערים לאזורים אחרים, ושאף לכך שלכל עיר תהיה זהות ייחודית.[3][12]

הביץ' בויז היו בין האמנים המערביים שהשפיעו על המוזיקה במשחק.

המלחינים קייצ'י סוזוקי והירוקאזו טנאקה, שעבדו גם על המשחק הראשון בסדרה, חזרו להלחין את פסקול EarthBound, ולצדם הצטרפו הירושי קנאזו וטושיוקי יואנו.[19] איטוי תיאר את המוזיקה של EarthBound כ"ג'אזית" יותר מזו של EarthBound Beginnings.[3]

סוזוקי הסביר כי חומרת ה-Super NES, שאפשרה שימוש בשמונה ערוצי קול, העניקה לצוות חופש מוזיקלי רב יותר בהשוואה לחמשת הערוצים של ה-NES, ואפשרה ליצור מוזיקה הקרובה יותר לקומפוזיציות הרגילות שלו. הוא הלחין תחילה באמצעות סינתיסייזר ולאחר מכן עבד עם המתכנתים כדי להתאים את היצירות למשחק.[20]

סוזוקי וטנאקה שאבו השראה ממגוון רחב של מוזיקאים וסגנונות מערביים. הביץ' בויז היו השפעה מרכזית, וסוזוקי הזכיר במיוחד את האלבומים "Smile" ו-"Smiley Smile". בין ההשפעות האחרות נמנו רנדי ניומן, ג'ון לנון וואן דייק פארקס. הפסקול כלל גם השפעות מסלסה, רגאיי ודאב.[21]

פסקול המשחק יצא לאור על ידי Sony Records ב-2 בנובמבר 1994.[22]

לקראת יציאת המשחק בצפון אמריקה עבר המשחק לוקליזציה לאנגלית. דן אוסן מנינטנדו אמריקה החל בעבודה ותרגם כעשרה אחוזים מהתסריט לפני שעבר לפרויקט אחר. מרקוס לינדבלום החליף אותו בתחילת 1995, בסיוע הכותב היפני מסאיוקי מיורה, שעזר לו להבין את משמעות הטקסט ואת הטון המקורי. אוסן היה אחראי גם לכמה מהמשפטים המזוהים ביותר עם הגרסה האנגלית, ובהם "Say fuzzy pickles".[23]

מכיוון שהמשחק הראשון בסדרה לא יצא בצפון אמריקה באותה עת, שונה שמו של Mother 2 ל־EarthBound כדי שלא להציגו לקהל האמריקאי כהמשך למשחק שלא הכיר.[23]

בגרסה הצפון-אמריקאית הוחלפה גם תת-הכותרת היפנית "Giygas Strikes Back!" בכיתוב "The War Against Giygas!" המופיע במסך הפתיחה. השינוי התאים לכך שהמשחק הראשון בסדרה לא יצא אז בצפון אמריקה, ולכן גיגאס לא הוצג לקהל האמריקאי כאויב שחוזר ממשחק קודם.[24]

אחד האתגרים המרכזיים של לינדבלום היה התאמת התיאור היפני של התרבות האמריקאית בחזרה לקהל אמריקאי. הוא קיבל חופש רב בעיבוד הטקסט, שינה משחקי מילים ובדיחות ואף הוסיף אזכורים לתרבות האמריקאית. לדוגמה, בגרסה היפנית אחד המכשולים הוא פסל תמנון והפריט שמסיר אותו מבוסס על משחק מילים יפני הקשור לבובת קוקשי. בגרסה האנגלית הפך המכשול לפסל בצורת עיפרון והפריט ל-"Pencil Eraser".[4]

בהתאם למדיניות נינטנדו אמריקה שונו גם פרטים גרפיים וטקסטואליים. אזכורים לאלכוהול הוחלפו בקפה או בקפוצ'ינו, סמלי צלב הוסרו מבתי חולים וממצבות, ולוגואים שדמו למותגים אמיתיים שונו. ב-Magicant הוחלפה הופעתו העירומה של נס בפיג'מה, והמראה של חברי כת ה-Happy Happyism שונה כדי להפחית את הדמיון שלהם לאנשי קו קלוקס קלאן.[4]

נינטנדו השקיעה כשני מיליון דולר בשיווק "EarthBound" בצפון אמריקה. קמפיין הפרסום התבסס על ההומור החריג של המשחק והשתמש בסיסמה "This game stinks". כחלק מהקמפיין הופיעו במגזינים מודעות "גירוד והרחה" בעלות ריחות לא נעימים.[4][25]

עלות ההפצה הייתה גבוהה גם משום שכל עותק של המשחק כלל מדריך אסטרטגיה גדול. הקמפיין השיווקי יוצא הדופן, מחיר החבילה והעניין המוגבל יחסית במשחקי תפקידים בשוק האמריקאי באותה תקופה הוזכרו מאוחר יותר כגורמים אפשריים לביצועים המסחריים החלשים של המשחק בצפון אמריקה.[26][27]

קבלה וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביפן זכה Mother 2 להצלחה מסחרית גדולה יותר מאשר הגרסה הצפון-אמריקאית. המשחק מכר כ-518,000 עותקים ביפן והיה המשחק העשירי הנמכר ביותר במדינה בשנת 1994.[28] בארצות הברית נמכרו כ-140,000 עותקים של EarthBound, ומכירות שתי הגרסאות הסתכמו בכ-658,000 עותקים.[29] ההפצה הצפון-אמריקאית נחשבה לאכזבה עבור נינטנדו, והביצועים החלשים של המשחק יוחסו לאורך השנים בין היתר למסע השיווק החריג, לסגנון הגרפי הפשוט יחסית ולפופולריות המוגבלת של משחקי תפקידים יפניים בשוק האמריקאי באותה תקופה.[4]

ביקורות בזמן ההשקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבלה הביקורתית של המשחק בעת יציאתו הייתה מעורבת, ובפרט בצפון אמריקה. ביפן העניקו ארבעת המבקרים של מגזין "Famitsu" למשחק ציון כולל של 34 מתוך 40.[30] לעומת זאת, חלק מהמבקרים האמריקאים הסתייגו מהמראה הפשוט של המשחק ומהשוני שלו ממשחקי תפקידים בולטים אחרים בתקופה.

ניקולס דין דה בארס מ-"DieHard GameFan" כתב כי EarthBound אינו מרשים מבחינה חזותית כמו Final Fantasy III, אך מהנה באותה מידה. הוא שיבח במיוחד את ההומור וציין כי הרושם הראשוני שהמשחק יוצר בשל הגרפיקה שלו אינו משקף את עומקו; לדבריו, מעבר למראה הפשוט מסתתר משחק תפקידים אינטליגנטי וסוחף.[31]

בביקורת של "GamePro" זכו המוזיקה וההומור לשבחים, אך נמתחה ביקורת על העלילה, הגרפיקה והמשחקיות הפשוטה. המבקר טען כי ההומור של המשחק בוגר מדי עבור ילדים, בעוד שהמשחקיות והגרפיקה עלולות להיות פשוטות מדי כדי למשוך שחקנים מבוגרים יותר.[32] גם המגזין הברזילאי "Super GamePower" ציין כי המראה הילדותי של המשחק שונה באופן ניכר ממשחקי תפקידים אחרים של עידן ה-16 ביט, והעיר על הפער בין ההומור הבוגר יחסית לבין המשחקיות הנגישה.[33]

מרקוס לינדבלום, שהיה אחראי על חלק גדול מהלוקליזציה של המשחק, סיפר מאוחר יותר כי צוות הלוקליזציה התאכזב מהתגובות ומהמכירות. לדעתו, EarthBound נפגע במיוחד מהדגש הרב שמבקרים בתקופה שמו על איכות גרפית, בעוד שהחידושים שלו בנוסחת משחקי התפקידים, כגון מד ה-HP המתגלגל והאופן שבו אויבים חלשים בורחים מהשחקן, קיבלו פחות תשומת לב.[4]

הערכה מחודשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שלאחר יציאתו השתנה היחס הביקורתי ל-EarthBound באופן ניכר, והוא זכה להערכה מחודשת מצד מבקרים ושחקנים. ביקורות רטרוספקטיביות שיבחו במיוחד את הכתיבה, ההומור, התפאורה המודרנית ואת האופן שבו המשחק עובר בין רגעים קומיים לרגעים רציניים ורגשיים. בביקורת על ההוצאה המחודשת של המשחק בשנת 2013 תיאר סקוט תומפסון מ-"IGN" את המשחק כיוצא דופן וזכיר, ושיבח את התרחקותו ממוסכמות של משחקי תפקידים ואת הצגת העולם האמריקאי הבדיוני שלו.[34]

ג'סטין בייקר מ-"Nintendo World Report" העניק לגרסת ה-Wii U ציון של 9.5 מתוך 10. הוא שיבח את הסיפור, המוזיקה ומערכת הקרב, ובפרט את מד ה-HP המתגלגל ואת האפשרות להימנע מקרבות מיותרים נגד אויבים חלשים. לצד זאת, הוא מתח ביקורת על ניהול המלאי ועל חלק מהאינטראקציות המסורבלות בתפריטים.[35]

בביקורת רטרוספקטיבית של "Nintendo Life" זכה המשחק לציון 10 מתוך 10. המבקר שיבח את הסיפור, האווירה, התפאורה המודרנית, הפסקול והמאפיינים הייחודיים של מערכת הקרב, וציין כי המשחק עדיין מרגיש ייחודי גם עשרות שנים לאחר יציאתו. עם זאת, הוא ציין כי הקצב עשוי להיות איטי בחלקים מסוימים וכי חלקים מאוחרים במשחק עשויים להיות תובעניים.[36]

ההערכה המאוחרת התמקדה גם במאפיינים שבעת ההשקה נחשבו חריגים או מיושנים. המבקרים שיבחו את העולם המבוסס על חיי היום-יום במקום על פנטזיה ימי-ביניימית, את השימוש בכספומטים, טלפונים ופריטים יומיומיים כחלק ממערכות המשחק, ואת השילוב בין הומור קליל לנושאים אפלים יותר. מנגד, הוזכרו גם חסרונות שנותרו בולטים, בהם מגבלות מערכת המלאי, קפיצות ברמת הקושי וחלק מהתפריטים המסורבלים.[35][36]

קהילת המעריצים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות המכירות המוגבלות של EarthBound בצפון אמריקה בעת יציאתו, במהלך השנים התפתחה סביב המשחק וסדרת Mother קהילת מעריצים פעילה. אחד המרכזים הבולטים של הקהילה היה אתר Starmen.net, שהוקם בשם EarthBound.net בפברואר 1999 והפך למוקד לחדשות, יצירות מעריצים, מדריכים ודיונים על הסדרה.[37] מרקוס לינדבלום, שהיה אחראי לחלק ניכר מהלוקליזציה של EarthBound, סיפר כי רק שנים לאחר יציאת המשחק הבין עד כמה מסורה הפכה קהילת המעריצים, לאחר שנתקל בדיונים מפורטים על שורות ודמויות שהוסיף לגרסה האנגלית.[4]

קהילת Starmen.net ארגנה במשך השנים קמפיינים שנועדו לעודד את נינטנדו להפיץ מחדש את EarthBound ולהוציא את משחקי הסדרה האחרים מחוץ ליפן. בין הפעילויות היו עצומות, מסעות שליחת מכתבים ופרויקטים של מעריצים. העיתונאי כריס קוהלר מ-"Wired" כתב בשנת 2007 כי המסר של מעריצי הסדרה הגיע גם לבכירים בנינטנדו, ובהם שיגרו מיאמוטו ורג'י פילס-איימה.[38]

טובי פוקס, יוצר אנדרטייל, ייחס לקהילת המעריצים חלק מרכזי בשימור מעמדה של הסדרה. לדבריו, הפעילות המתמשכת של הקהילה במשך יותר מ-15 שנה אפשרה לשחקנים שהכירו את נס דרך "Super Smash Bros." לגלות את המשחק שממנו הגיע, בתקופה שבה EarthBound עצמו כבר לא היה זמין באופן נרחב.[39]

חשיפה מחודשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נס צורף כדמות שניתן לשחק בה במשחק Super Smash Bros. הראשון בשנת 1999, והמשיך להופיע במשחקים מאוחרים יותר בסדרה. הופעותיו תרמו לחשיפה של EarthBound בפני שחקנים שלא הכירו אותו בעת יציאתו המקורית, ובפרט מחוץ ליפן.[40]

בשנת 2003 יצא Mother 2 מחדש ביפן כחלק מהאוסף Mother 1+2 עבור ה־Game Boy Advance. האוסף, שיצא ב־20 ביוני באותה שנה, כלל על מחסנית אחת את שני המשחקים הראשונים בסדרה, Mother ו־Mother 2.[41]

בשנת 2013 הופץ "EarthBound" מחדש דרך שירות ה־Virtual Console של ה־Wii U. ביפן יצאה הגרסה הדיגיטלית במרץ, וב־18 ביולי היא יצאה גם באמריקה הצפונית ובאירופה. ההוצאה האירופית סימנה את הפצתו הרשמית הראשונה של EarthBound באירופה.[42] לאחר השקתו הדיגיטלית הגיע המשחק לצמרת רשימות רבי־המכר של ה־Wii U eShop במספר אזורים.[43] נינטנדו דיווחה כי ביולי 2013 רק שני משחקי eShop אחרים הניבו בארצות הברית הכנסות גבוהות יותר מאז השקתם באותו חודש.[44]

בשנת 2016 הופץ EarthBound גם דרך שירות ה-Virtual Console של ה־New Nintendo 3DS. באירופה הוא יצא לשירות ב-3 במרץ 2016, ובצפון אמריקה מאוחר יותר באותו חודש.[45] בשנת 2017 נכלל המשחק כאחד מ-21 המשחקים המובנים ב-Nintendo Classic Mini: Super Nintendo Entertainment System, שהושק באירופה ב-29 בספטמבר באותה שנה.[46][47] בפברואר 2022 הוסיפה נינטנדו את EarthBound לקטלוג ה-Super NES של השירות Nintendo Switch Online, לצד EarthBound Beginnings, ובכך הפכה את שני המשחקים לזמינים למנויי השירות.

EarthBound השפיע על מספר מפתחי משחקים עצמאיים ועל משחקי תפקידים מאוחרים יותר. אחת הדוגמאות הבולטות היא אנדרטייל מאת טובי פוקס. פוקס שיחק ב-EarthBound בילדותו ובהמשך יצר פריצות ROM המבוססות עליו. לדבריו, בעת יצירת אנדרטייל ביקש ליצור משחק בעל "העוצמה הרגשית, ההומור ותחושת הפלא" של משחקי "Mother", אף שלא ביקש לחקות את דרכם ישירות.[48] השיר "Megalovania", שהפך בהמשך לאחד הקטעים המזוהים ביותר עם אנדרטייל, הולחן במקור עבור פריצת ROM של EarthBound שפוקס יצר בשנת 2008.[49]

אוסטין ג'ורגנסן, יוצר "LISA: The Painful", תיאר את "EarthBound" כאחת ההשפעות המרכזיות על עבודתו. לדבריו, ההשפעה של המשחק ניכרה ביצירותיו הן במודע והן שלא במודע, ובפרט בשילוב בין הומור לבין נושאים רציניים ואפלים.[50]

גם צוות Eden Industries ציין את EarthBound כהשפעה ישירה על משחק התפקידים "Citizens of Earth". המעצב הראשי ראיין ונדנדיק אמר כי התפאורה המודרנית וההומור של המשחק שימשו מקור השראה, וכי מספר מכניקות, בהן בריחת אויבים חלשים וניצחון אוטומטי בקרבות נגד אויבים חלשים בהרבה, שולבו ב-Citizens of Earth כמחווה ל-EarthBound.[51]

מפתחי "Eastward" ציינו אף הם את סדרת Mother כאחת ההשפעות העיקריות על המשחק. המפיק טומו ג'ואו אמר כי הצוות העריך במיוחד את האופן שבו משחקי הסדרה מציגים את עולמם ומספרים את סיפורם, וכי המשחק שאף לשלב תחושת נוסטלגיה ממשחקים כגון EarthBound עם עיצוב מודרני.[52]

מבקרים זיהו את השפעתו של EarthBound גם במשחק Omori, ובפרט בשילוב בין עולם צבעוני והומור יוצא דופן לבין נושאים פסיכולוגיים אפלים. "Wired" תיאר את Omori כחלק מדור של משחקים חוצי-ז'אנרים שהושפעו מהמורשת של EarthBound, ואילו Nintendo Life השווה בין ההומור והמוזרות של שני המשחקים.[53][54]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא EarthBound בוויקישיתוף
  • EarthBound, סרטונים בערוץ היוטיוב
  • EarthBound, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  • EarthBound, באתר MobyGames (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ "MOTHER2 ギーグの逆襲/EarthBound / ハル研究所". HAL Laboratory. ארכיון מ-11 בנובמבר 2021.
  2. ↑ "MOTHER2 ギーグの逆襲". נינטנדו (ביפנית). ארכיון מ-11 בנובמבר 2021.
  3. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Interview with Shigesato Itoi". Weekly Famitsu (ביפנית): 21–23. 2 בספטמבר 1994.
  4. 1 2 3 4 5 6 7 Meyer, John Mix (23 ביולי 2013). "Octopi! Spinal Tap! How Cult RPG EarthBound Came to America". Wired (באנגלית).
  5. 1 2 Nintendo of America, ed. (1995). EarthBound Player's Guide. נינטנדו אמריקה. pp. 10–11.
  6. ↑ If the counter reaches zero as the battle is won, it will be set to 1 HP instead and the character will survive.
  7. ↑ Nintendo of America, ed. (1995). EarthBound Player's Guide. נינטנדו אמריקה. p. 12.
  8. ↑ דיוויד סנצ'ז, Review: EarthBound returns to prove why it's one of the greatest RPGs of all time, GameZone, ‏2013-08-29 (באנגלית)
  9. 1 2 3 נדיה אוקספורד, Earthbound's Ten Most Memorable Moments, IGN, ‏2013-07-23 (באנגלית)
  10. 1 2 Earthbound, The Trippiest Game In RPG History, Kotaku, ‏2012-04-20 (באנגלית)
  11. ↑ "Shigesato Itoi Tells All about Mother 3 (Part Two)". Nintendo Dream (ביפנית): 7. באוגוסט 2006.
  12. 1 2 3 4 "Interview with Kouji Malta and Satoru Iwata". Weekly Famitsu (ביפנית): 72–73. 9 בספטמבר 1994.
  13. ↑ "Mother 2". Super Famicom Magazine (ביפנית). 5: 70–71. 10 בנובמבר 1992.
  14. ↑ MOTHER 2 / EarthBound Anti-Piracy Measures, באתר Starmen.Net.
  15. ↑ Justin Davis, Eight of the Most Hilarious Anti-Piracy Measures in Video Games, באתר IGN, 29 באפריל 2013.
  16. ↑ "Mother 2". Weekly Famitsu (ביפנית): 149–153. 19 ביוני 1994.
  17. ↑ Schreier, Jason (20 באפריל 2012). "Earthbound, The Trippiest Game In RPG History". Kotaku (באנגלית).
  18. ↑ Itoi, Shigesato (24 באפריל 2003). "『MOTHER』の気持ち。". Hobonichi (ביפנית).
  19. ↑ "EarthBound Credits". MobyGames (באנגלית).
  20. ↑ "Interview with Keiichi Suzuki". Weekly Famitsu (ביפנית): 12. 28 באוקטובר 1994.
  21. ↑ Itoi, Shigesato (16 ביוני 2003). "『MOTHER』の音楽は鬼だった。". Hobonichi (ביפנית).
  22. ↑ Chorley, Vincent. "Mother 2: Gigya's Counterattack". RPGFan (באנגלית).
  23. 1 2 Schreier, Jason (23 באוגוסט 2013). "The Man Who Wrote Earthbound". Kotaku (באנגלית).
  24. ↑ "16 Bits — Playing With Super Power: Nintendo Super NES Classics eGuide". Prima Games (באנגלית).
  25. ↑ Roberts, David (15 באפריל 2015). "The totally radical history of game marketing in the '90s". GamesRadar+ (באנגלית).
  26. ↑ Oxford, Nadia (31 באוגוסט 2017). "Super NES Retro Review: EarthBound". VG247 (באנגלית).
  27. ↑ Chan, Khee Hoon (1 בפברואר 2019). "Piracy helped Earthbound become a cult classic". Polygon (באנגלית).
  28. ↑ "1994年のコンシューマーゲームソフトの売上" [מכירות משחקי וידאו ביתיים בשנת 1994] (ביפנית). אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2001.
  29. ↑ Consalvo, Mia (2016). Atari to Zelda: Japan's Videogames in Global Contexts (באנגלית). MIT Press. p. 58. ISBN 978-0-262-03439-5.
  30. ↑ "New Games Cross Review". Weekly Famitsu (ביפנית) (301): 37. 23 בספטמבר 1994.
  31. ↑ Des Barres, Nicholas Dean (באוגוסט 1995). "GameFan 16: EarthBound". DieHard GameFan (באנגלית) (32): 70–71.
  32. ↑ Sir Scary Larry (ביולי 1995). "EarthBound". GamePro (באנגלית) (72): 74–75.
  33. ↑ Kamikaze, Marcelo (16 ביולי 1995). "SNES: EarthBound". Super GamePower (בפורטוגזית) (16): 26–27.
  34. ↑ Thompson, Scott (24 ביולי 2013). "EarthBound Review". IGN (באנגלית).
  35. 1 2 Baker, Justin (27 ביולי 2013). "EarthBound Review Mini". Nintendo World Report (באנגלית).
  36. 1 2 Frear, Dave (11 בפברואר 2022). "EarthBound Review (SNES)". Nintendo Life (באנגלית).
  37. ↑ "Starmen.Net: Site Information". Starmen.net (באנגלית).
  38. ↑ Kohler, Chris (14 בספטמבר 2007). "To EarthBound's Long-Suffering, Dedicated Fans". Wired (באנגלית).
  39. ↑ McFerran, Damien (29 ביוני 2022). "Undertale Creator Toby Fox Explains How EarthBound's Fans Kept The Game Alive". Nintendo Life (באנגלית).
  40. ↑ Whitehead, Thomas (22 בדצמבר 2013). "12 Days of Christmas – EarthBound Escaped The Wilderness". Nintendo Life (באנגלית).
  41. ↑ "MOTHER 1+2". נינטנדו (ביפנית). 2003-06-20.
  42. ↑ Gaston, Martin (17 באפריל 2013). "Nintendo confirms Wii U Virtual Console launch and suite of new eShop titles". GameSpot (באנגלית).
  43. ↑ Whitehead, Thomas (28 ביולי 2013). "EarthBound Captivates Miiverse". Nintendo Life (באנגלית).
  44. ↑ Makuch, Eddie (15 באוגוסט 2013). "NPD: 3DS was July's top-selling system in US". GameSpot (באנגלית).
  45. ↑ "EarthBound". נינטנדו (באנגלית).
  46. ↑ "Out now – Nintendo Classic Mini: Super Nintendo Entertainment System". נינטנדו (באנגלית). 29 בספטמבר 2017.
  47. ↑ "Nintendo Classic Mini: Super Nintendo Entertainment System Games List". נינטנדו (באנגלית).
  48. ↑ Cobbett, Richard (27 בספטמבר 2017). "The making of Undertale". PC Gamer (באנגלית).
  49. ↑ "Undertale's 'Megalovania' Was Inspired By Square's Super Famicom RPG 'Live A Live'". Nintendo Life (באנגלית). 10 בפברואר 2022.
  50. ↑ Klepek, Patrick (17 בפברואר 2016). "Exploring The Motherlike: Or, The Genre That Never Was". The A.V. Club (באנגלית).
  51. ↑ "The Nintendojo Interview: Eden Industries". Nintendojo (באנגלית).
  52. ↑ "Eastward's creators share insights on making pixel art adventures". Game Developer (באנגלית). 16 בספטמבר 2021.
  53. ↑ Jackson, Gita (20 בינואר 2021). "Omocat's 'Omori' Is the Horror RPG of Your Dreams (or Nightmares)". Wired (באנגלית).
  54. ↑ Vogel, Mitch (20 ביוני 2022). "OMORI Review". Nintendo Life (באנגלית).